מצב הקשישים בישראל רע: בני הדור השלישי יסבלו מרעב, עוני קשה ויוותרו על שירותים בריאותיים לאור מצבם הכלכלי הרעוע.
עדות אחת מני רבות להזנחה הפושעת של המדינה את אזרחיה הוותיקים ולעדיפות הנמוכה שאלה מקבלים בתוך מערכת הרווחה המתכווצת בלאו הכי תחת תקציבי חסר, ניתן למצוא בדוח מבקר המדינה שהתפרסם בדצמבר האחרון.
המבקר מצא כי במחלקות רווחה רבות ברשויות המקומיות איכות הטיפול בקשישים נזקקים היא לא פחות משערורייה של כשל תקציבי ומקצועי רב שנים, כשעובד סוציאלי (עו׳׳ס) אחד אחראי לעתים על מאות תיקים של קשישים, עד 650 לעו״ס במקרה הקיצוני ובמקרים טובים יותר מדובר בעו״ס אחד ל־275 תיקים של קשישים.
המבקר מצא בין היתר כי משרד הרווחה והרשויות המקומיות כלל אינם דורשים הכשרה מיוחדת מעובדי רווחה המטפלים בקשישים, להבדיל מהתמחויות רבות בעבודה סוציאלית שנדרשות כשהמדובר למשל בילדים ונוער בסיכון. הדוח הזה כמעט ולא קיבל ביטוי בתקשורת רק משום שבאותו יום פרסם המבקר דוח אחר על תקלות במערך המילואים של צה״ל.
הזיקנה מעליבות את דור האבות שלנו ולא מספיקות אפילו למחצית מצרכיו הבסיסיים של קשיש בישראל. בחודש האחרון ערכה הסתדרות הגמלאים במחוז ירושלים כינוס חירום מיוחד תחת הכותרת המטרידה ״הדור הנטוש״, ובו קראו ראשי הסתדרות הגמלאים לממשלה הבאה להעלות את קצבת הזיקנה, לפחות עבור מי שאין לו הכנסות אחרות, לגובה שכר המינימום: ״אנחנו לא צריכים לרוץ אחרי כל מיני משרדי ממשלה כדי להיאבק על הזכויות שלנו. אנחנו מבקשים חוק שיצמיד את קצבת הזיקנה לשכר המינימום, כי גם לאנשים שאין להם הכנסה אחרת מגיע לחיות בכבוד״.
ומה הפתרון? על פי גולדשטיין, ״הפקירו את תחום הפנסיה ונדרשת כאן חקיקה. אפילו בארה״ב לאנשים יש אפשרות להפריש פנסיה לקופה פרטית שלא מנוהלת בשוק החופשי. מדובר בהסדרה בחקיקה שאפילו לא אמורה לעלות למדינה כסף. מדובר על פיקוח שהמדינה צריכה להפעיל על התחום הזה״.
מצוקת הגיל השלישי רחבה הרבה יותר מבעיות הקשישים הסיעודיים או העניים. המומחים טוענים כי על המדינה להעניק אפשרות לפרישה גמישה, שנשים וגברים שכירים יוכלו להמשיך ולעבוד אחרי גיל 67, לפתח מקומות תעסוקה מתגמלים ומותאמים לבני הגיל השלישי ולעודד את התעסוקה שלהם. רבות נכתב ונאמר על ההפקרות של שוק הפנסיה המופרט לחברות הביטוח. מרבית המומחים טוענים כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב המטריד שבו לחוסכים אין מושג איזו פנסיה יקבלו עם פרישתם, היא באמצעות חקיקת חוק פנסיה ממלכתי בכנסת ולהנהיג גם הפרשת חובה לפנסיה ממלכתית.
נכון שהסטטיסטיקה מדברת על 21% עוני בקרב הקשישים, אבל צריך לזכור - מדובר בכל קשיש חמישי בישראל. מאחר שתוחלת החיים גדלה, אם ממשלת ישראל לא תתעורר המספרים הללו יגדלו בקצב מהיר. הילדים של היום עשויים לחיות גם עד גיל 100, שכבר לא ייחשב נדיר. תקופה ארוכה יותר בחייהם הם יזדקקו לאותם שירותי בריאות ורווחה. או כפי שאומרת גולדשטיין: ״אם היום לא ממלאים את הצרכים, מה יהיה בעתיד? זה ממש צונאמי שבא אלינו, אנחנו רואים אותו ולא נערכים לו. מה נעשה עם הזקנים שלנו? נשלח אותם לשלג כמו האסקימוסים?״