שנה לאחר כניסתו לתוקף של החוק להגנת הספרות והספרים, מפרסמת הוועדה המייעצת על מצב ענף הספרים דוח שנתי עבור שרת התרבות והספורט, שר הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שבשורה התחתונה קובע עוד מוקדם להסיק מסקנות לגבי השפעת החוק על שוק הספרים בישראל בעתיד.
״מדובר בשנת הסתגלות של השוק, שלדעתנו טרם הגיע לשיווי המשקל החדש״, כותבים חברי הוועדה בראשות מנכ"לית משרד התרבות והספורט, אורלי פרומן, ומוסיפים: "ערב כניסת החוק לתוקף, יצאו הרשתות במבצעי מכירות אגרסיביים שהקטינו את הביקוש בחודשים הראשונים שלאחר כניסת החוק לתוקפו". הערה נוספת מתייחסת למחצית הדואופול שהביא לגיבוש החוק, כלומר רשת סטימצקי: "בחצי הראשון של 2014 נקלעה רשת הספרים סטימצקי לקשיים פיננסיים, ללא קשר לחוק, שהביאו לפגיעה במכירות הרשת ובענף בכללותו".
החוק נולד בניסיון להתמודד עם המצב הייחודי הקיים בישראל. כידוע, בשנים שקדמו לחקיקתו הוכתבה התנהלותו של שוק הספרים באופן בלעדי בידי שתי רשתות, צומת ספרים וסטימצקי, השולטות בכ־80% משוק הספרים בארץ. צומת ספרים מתאפיינת במבנה משפטי של בעלות אנכית, מאחר שהיא נשלטת על ידי הוצאות ספרים גדולות (כנרת זמורה ביתן ומודן). המצב הזה, טענו רבים, גרם לפגיעה קשה בעקרון התחרות החופשית ובשל כך גם ברווחיהם של סופרים, חנויות פרטיות והוצאות לאור קטנות.
לפיכך, מונע החוק החדש מרשתות הספרים להציע הנחה על ספרים שנמצאים בתקופת הגנה בת 18 חודשים מרגע הוצאתם לאור, למעט שלושה מועדים מיוחדים: שבוע הספר, ראש השנה ופסח. עוד חידוש דרמטי הוא הקץ לתגמולים ולאפליה: החוק אוסר על חנויות ספרים להפלות מו"ל מסוים או לתת לו עדיפות בשטחי תצוגה שבהם מוצגים הספרים ואף אוסר על חנות או מו"ל לתגמל מוכרים עבור המלצה על ספרים. מכאן, שמתווי הטעם הספרותי לא יהיו עוד אנשי מכירות, כי אם אנשי ספר.
אנשי הוועדה מתייחסים לשיעור ההנחות הגבוה שדרשו הרשתות מהמו"לים על ספרים מוגנים ושאינם מוגנים, ומבטיחים כי "אם ההנחות לא ירדו לשיעורים המקובלים ברחבי העולם, הוועדה עשויה להמליץ על צעדי פיקוח נוספים".
התרעות פיקוד העורף