האב יונאס לא ישכח את 18 ביוני 2015, היום שבו הכנסייה שלו עלתה באש. עשר דקות אחרי השעה שלוש לפנות בוקר הוא התעורר מרעש עצום.
"בהתחלה חשבתי שמדובר בצינור מים שהתפוצץ", סיפר כשעמדנו אתמול על שפת הכנרת, מול דלת הכניסה של כנסיית הלחם והדגים, ליד כפר נחום. "רעש שגם עכשיו מהדהד לי בראש. יצאתי החוצה וראיתי גל אש עצום עולה לשמיים. אלה לא היו מים זורמים, זה היה העץ שבתקופה הזו של השנה כל כך יבש. גפרור אחד והכל מתלקח. מיד פתחתי זרנוק והתקשרתי למכבי אש. ארבע מכוניות כיבוי הגיעו מהר ואיתן כוחות משטרה. מאז בקושי הצלחתי לעצום עין, אבל אין מה לעשות, חייבים לחזור לשגרה. יש לנו עבודה וקהילה לקבל".
הכנסייה, הנמצאת בצדה הצפון־מערבי של הכנרת, שייכת לאגודה הגרמנית לארץ הקודש שקיימת מ־1850. על פי האמונה הנוצרית, באותו מקום חולל ישו נס והאכיל 5,000 איש בחמישה כיכרות לחם ובשני דגים, ולכן הכנסייה היא תחנה קבועה במסלול התיירותי בגליל.
בשעות הצהריים התכוננו בכנסייה לזרם של מתפללים, ואחריהם מבקרים לשם הזדהות. עד עכשיו לא הספיקו לסגור את המקום בגלל הדרישה והרצון לראות ולעזור, אבל הבוקר הם צפויים לנעול אותו ולהתחיל ללקק את הפצעים. "מי שעשה את זה חושב שהוא עשה בגלל דת, אבל אין לזה שום קשר לדת. זה רק טירוף", אמר בעצב האב גרגורי. "עד עכשיו אני לא מבין איך דבר כזה יכול לקרות במקום כל כך יפה, מקום של תפילה ונתינה. באים לכאן ילדים נכים מכל הדתות, בלי הבדלים. זה מקום לכולם. אז איך אפשר לעשות מעשה כל כך שפל?