אגדה נפוצה מספרת שבשפתם של האסקימוסים קיימות כמה מאות מילים למילה "שלג". על פי חוקרים, מדובר בלא יותר מ־12 מילים, אבל למה לתת לעובדות לקלקל סיפור כל כך יפה כשמה שמעניין הוא האמת מאחוריו? השפה היא השתקפות של המציאות, שלג הוא חלק בלתי נפרד מחייו של האסקימוסי הממוצע, והנה כל התורה על רגל אחת.
"המרחב הציבורי הוא נחלת הכלל", אומרת אדריכלית הנוף טלי וקסלר, חברת האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף, שמציגה בתערוכה מיצב על ריבוי הרחבות המרוצפות ומיעוט העצים הבוגרים בערים, הגורמים לסנוור ולחום ואינם מאפשרים שימוש מיטבי ברחובות והכיכרות. "חיים בסביבה עירונית מוצלת צריכים להיות יעד משותף של כולנו. למרות זאת, בכל תכנון רחוב אנחנו מוצאים את עצמנו במלחמה על מיקום העצים, על כמה מקום להשאיר להם לבית הגידול, ואיך נשאיר מקום גם לאופניים ולהליכה. נקודה שנויה במחלוקת הייתה כיכר הבימה. כשיש הזדמנות לתכנן כיכר בקנה מידה כזה, האם נכון להסתכל עליה כמו עיצוב של פסל או שאנחנו חייבים לתת בה גם צל, וכמובן צל של עצים שיש בו ערכים מוספים אחרים. אלה שתי גישות שונות לתכנון של המרחב הציבורי".
"נתחיל בשינוי האקלים שעובר על העולם: כשקר– יותר קר, כשחם – יותם חם. לעצים יש תפקיד מאוד משמעותי במיתון של המיקרו־אקלים בערים. אם אנחנו רוצים להרחיב את זה לנושא של הצל, יש ערכים מוספים אחרים כמו ה־CO2 שהם סופחים, והשפעות פסיכולוגיות כמו צמצום אלימות".
"יש דברים שאפילו בלי שאת ממש מודעת אליהם את חיה אותם ומתנהגת לפיהם. קחי את כיכר הבימה שטופת השמש. בהדרגה הצל מתקדם עם שעות היום, ואפשר לראות איך ככל שמתקדם הצל - אנשים מתחילים להתקבץ שם. כל אחד יכול לשאול את עצמו באיזה רחובות הוא הולך ולא הולך, מאיפה הוא מעדיף לקצר הליכה ברגל ועוד".
האמריקאים מזמן עלו על הפטנט: על כך תעיד בין השאר מפת העצים בסן דייגו, קליפורניה. "האמריקאים נותנים לכל דבר ערך כלכלי, כך עץ מסומן שם והם אומדים את ערכו הכלכלי", מסביר נרדי. "איך מודדים? בכמה הוא תורם להקטנת זיהום האוויר, למיתון האוויר, להקטנת הרעש, תועלות שאנחנו אפילו לא יודעים להגיע אליהן בארץ. האקלים פה, במדבר, פי אלף יותר גרוע משם ואנחנו מורידים עצים. אני לא מבין את זה".
אם זה לא מספיק, תיקון 6 לפקודת היערות מ־2014 קובע כי לפקיד היערות יש סמכות להקל על חובת הנטיעה החלופית. "אם בעבר הוא היה צריך להוציא רישיון כריתה עם הנחיה לעצים חלופיים, היום הוא יכול להקל. זו בעיה קשה בכמה רמות: למה הציבור צריך לסבול ולא לקבל בחזרה את מה שמגיע לו? הדבר השני המשמעותי שנעשה בתיקון מספר 6 הוא שפקיד היערות נדרש מהיום לשקול גם שיקולי עלות־תועלת. פקיד היערות הוא אגרונום, מומחה בעצים. האם הוא יכול לשקול את השאלה: האם תמ"א 38 עדיפה על עץ? מי שאמור לשקול את השאלה הזו זה מוסד התכנון שנותן את ההיתר לתמ"א 38".
אחרי שצילם, ראה גולדשטיין את עושר הצורות הגיאומטריות הפשוטות והמקסימות. "העושר שבפשטות כבש אותי", מוסיף גולדשטיין. "לקחו את הרעיון המזרח־תיכוני והצליחו לתת לו פרשנות חדשה בצורה גיאומטרית, ועם זאת ליצור עושר חינני. המשותף לזה ולעצים שהיופי והחשיבות שלהם צפים על פני השטח לאלה שרואים אותם".
התרעות פיקוד העורף