כמעט חודש אחרי שנרצח, חמשת ילדיו של דוד בר קפרא לא מאפשרים לעצמם לנוח ולהתמודד עם הכאב. הם יצאו למאבק להכיר בו כנפגע טרור ורק כשדרישתם תתקבל, הם אומרים, "נוכל להתנחם ולאסוף את עצמנו".
"אני לא רואה את העתיד ולא אתחיל להתווכח על משהו שטרם קרה", אומר דניאל. "המניע הלאומני משריין את מאסר העולם וזה מה שאנחנו רוצים עבורם. אנו לא מוכנים בשום פנים ואופן שהדבר יסתיים בעסקת טיעון הנהוגה במשפט הפלילי". "אנחנו דורשים את מיצוי הדין עם הרוצחים ושלא נגיע לעסקת טיעון", מוסיפה הבת מיכל.
"הוא היה איש של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל", מספר דניאל. "היה לומד תורה לפני שחרית ואחריה ואחר כך כשחוזר מהעבודה. את ארץ ישראל הוא הרגיש ברמ"ח איבריו ובכפות ידיו כשהוא עבד את האדמה בכרם הענבים. הוא היה כואב כל חייל שנהרג. אני זוכר בצוק איתן איך היה מתקשר אלי וגם כשפינו יהודים מאדמתם, בהתנתקות, הוא היה כואב. זה דברים שאני זוכר ממנו טוב".
"מצאו את אבא עם ספר קודש ביד", מוסיף דניאל. "בדיוק בזמן שהוא ישב בשטח ולמד תורה, הגיעו שני פלסטינים ועשו את מה שהם עשו, ואנו רוצים להדגיש: הם באו עם כוונה תחילה, הם הגיעו עם בקבוק של חומר הדברה, הביאו לו עשרות מכות, לאדם בן 70. לא מדובר בשוד".
"זה הלם מוחלט", מספרת מיכל על הרגע שבו שמעה על הטרגדיה, והבן אליה מוסיף: "זה הכה את כל המשפחה בתדהמה ועד היום אנחנו לא מעכלים". עכשיו כשהם יוצאים למאבק, אמם המבוגרת לא נוטלת בו חלק. "נורא קשה לה רגשית ונפשית להתמודד עם המציאות שאליה נקלעה עכשיו", הם מסבירים.
בחקירת המשטרה התברר כי אחד משני החשודים ברצח, מוג'אהד דאר עאצי, הועסק בכרם של בר קפרא למשך שבוע לפני כמה חודשים. "אבא היה דואג לפועלים הערבים שלו", טוען דניאל. "הוא היה קונה להם לאכול ולשתות, ופעם בחצי שנה - כשהיה עושה סדר בבגדים של הקיץ והחורף - היה מבקש ממני להכין שקית בגדים להביא לפועלים. הוא היה מפנק אותם מעבר למשכורת, וזה מה שהם החזירו לו".
"לא", אומרת מיכל, "אבל הוא אמר בחקירה שלא היה לו שום סכסוך עם אבא - לא חוב כספי ולא משהו שאבא פגע בו. אבא כיבד אותם וזה נורא עצוב".
בעוד הנאשמים טענו בחקירתם כי התכוונו לשדוד את בר קפרא, דניאל טוען: "אנחנו שמחים שהמשטרה וכוחות הביטחון עשו מאמצים אדירים להביא את הרוצחים לדין, אבל אנחנו עדיין בספק גדול ומבקשים לפתוח את החקירה ואת העדויות ולא להסתמך רק על עדות של הנאשמים הפלסטינים עצמם. חשוב לציין שזו הראיה היחידה שקיימת בתיק ומצביעה על כך שזה שוד - פשוט ברגע שהם אמרו 'אנחנו באנו לשדוד' האמינו להם, וכל כיוון החקירה הלך לשם".
"העובדה שהם הגיעו עם בקבוק של חומר הדברה והשתמשו במקלות עד שהוא איבד הכרה והעובדה שהם ארבו לו לילה לפני ותצפתו עליו, ובמיוחד העובדה שלא גנבו ממנו כלום, מוכיחות שזה לא שוד", אומרת טליה. "גם אם זה שוד שהסתבך, אז בסדר, ראית שהכנעת אותו אז אתה בורח, לא רוצח אותו", אומר אליה ומוסיף: "כשהפנינו את השאלות לנציגי המשטרה והשב"כ שבאו אלינו לא היו להם תשובות. אנחנו כאן כדי לחפש את התשובות - לא נהיה בשקט, לא נשתוק ולא נעצור".
הם מזכירים גם את הרב משה טלבי, שנמצא ב־2011 ירוי בשומרון, ועל אף הקביעה במשטרה שהיה מדובר בהתאבדות, במשפחתו טענו שמדובר ברצח. ביוני 2014 הוכר טלבי כנפגע פעולות איבה. "אלו מקרים שבהם המשטרה תמיד אמרה 'זה אירוע פלילי', 'תאונת עבודה', ואנחנו בטוחים שאם הם היו חוקרים אחרת, הם היו מגיעים למסקנה הנכונה", טוען דניאל. "אני יודע שיש גורמים בשב"כ שכבר התחילו להבין שלמקרה הזה יש יותר ממניע פלילי, אולי שזה שוד עם מניע לאומני ואני מקווה שזה יחלחל וההחלטה תשתנה".
"אנחנו חייבים את זה לאבא - להגיע לשורש האמת ולדעת מה היה בדקותיו האחרונות", אומרים האחים. "אנחנו יוצאים למלחמה של מדינה שלמה שצריכה להיות מזועזעת מכך שיש טרור בלב לבה של הארץ, שאדם יוצא לעבודה ולא חוזר רק בגלל שהוא יהודי ולא מעבר לכך".
דניאל: "הוא היה מזועזע מזה שיהודי בישראל צריך לחשוש בגלל שהוא יהודי".
אליה: "פנינו לשב"כ, לראש הממשלה, לשרים ולחברי כנסת ואנחנו מקווים שהנושא יעלה בקרוב לדיון במליאה או בישיבת ממשלה".
מיכל: "נבין שהאמת יצאה לאור. התחושה תהיה של השלמה וסגירת מעגל".
עם גיבוש תשתית ראייתית נגד השניים, הוגש אתמול, על ידי הפרקליטות, כתב אישום בגין רצח. בני משפחת המנוח הוזמנו לפגישה עם ראש צוות החקירה ועם נציג השב"כ ועודכנו על פרטי המקרה, ובסיום הפגישה הודו על ניהול החקירה ותוצאותיה. בפגישה הוסבר כי ישנה תמימות דעים בשב"כ ובמשטרה בדבר נסיבות הרצח ומניעיו".
התרעות פיקוד העורף