לאחר פיגוע הדקירה שאירע במצעד הגאווה בירושלים בחמישי האחרון, חש יובל בן עמי, סופר ירושלמי וקרוסדרסר (אדם הלובש מדי פעם בגדים של בני המגדר השני כדי לבטא נזילות מגדרית) צורך להתפייס מקרוב עם ירושלים הלא מוגנת. ״הרגשתי צורך לצאת מגן הפעמון המגודר והמוגן ולצאת לירושלים האמיתית, לדבר עם אנשים ולהוכיח לעצמי שיש עם מי לדבר ושאני לא שנוא בעיר הזו״, מספר בן עמי. ״הייתי בקרוס מלא, בגדי אישה, איפור, פאה. בהתחלה הלכנו למרכז העיר ואכלנו, כולם היו סובלנים ונחמדים, אבל זה לא הספיק לי. ברגע שהבנו שהדוקר הוא חרדי, רציתי להיות בקרב חרדים ולהיות איתם בשלום, ובאמת הלכתי למאה שערים, משכתי קצת את החצאית כדי שתתקרב לי לברכיים, אבל היא לא הגיעה לי לברכיים, אז גם מי שראה בי אישה באותם רגעים ראה אישה לא בהכרח צנועה מספיק, ולמרות שהציפייה היא שאישה כזו תסבול מקיתונות בוז במאה שערים, אף אחד לא עשה לי שום דבר. בהמשך הערב הגעתי לכיכר ציון. ובכיכר היו שתי קבוצות - של צועדים מהקהילה, ושל אנשים דתיים שבאו להקשיב לרב תומר, בעל תשובה חרדי שיושב בכיכר ושר. אנשים מהקבוצה השנייה רקדו איתי ודיברו איתי על כמה שעצוב להם. אחרי כל זה חזרנו לתל אביב, ומיד שלושה צעירים מקומיים, חילונים, צחקו עלי. זו החוויה הירושלמית מבחינתי״.
אין נביא בעירם: מלחמת ההישרדות של הקהילה בירושלים
אחרי הזעזוע מפיגוע הדקירה במצעד הגאווה שבו נרצחה אחת המשתתפות, בקהילה הגאה בעיר בבירה מספרים על ציבור לא סובלני ועל עירייה שלטענתם מערימה קשיים. אך הם עדיין מאמינים שניתן לגשר על הפערים
התרעות פיקוד העורף