הימים ימי הריסות. הבילד אפ שעושים לנו כבר שבועות לקראת הריסת גשר שלאף אחד אין באמת קשר רגשי אליו נבנה ונהרס בעצמו. ובכל זאת הלילה התבצעה אחת ההריסות החשובות ביותר במדינה, עם פחות רעש וצלצולים אבל עם מידת צדק ענקית.
הבניין ברחוב פין, זה ליד התחנה המרכזית הישנה, היווה במשך שנים את כל מה שרע באנושות: סחר בנשים, סחר בסמים, סחר בחיים. עכשיו מהבניין הזה נשאר אבק וטוב שכך. חבל רק שאיתו לא נעלמו גם המוסדות שאותם אכסן. הנשים שעבדו שם, המכורים שחיו שם, מודאגים מאובדן ההכנסה וככל הנראה ימצאו להם בוודאי משכן חדש שימשיך את המעגל. הלוואי וימצאו דרך לעזור לדיירים כפי שקל היה להרוס את הסמל.
ראש אגף מודיעין במחוז ירושלים ואחד ממפקדי המרחבים יועברו מתפקידיהם. ניצב צ'יקו אדרי, מפקד המחוז יעבור את המחדל בהערה לתיקו האישי.
אינני מכיר את צ'יקו אדרי. ייתכן שהוא שוטר מצוין. אבל ראיתי אותו בטלוויזיה בזירת הפיגוע הרצחני של שליסל אומר שהאירוע זלג למשטרה. זלג למשטרה. לצ'יקו אדרי יש רק דרך אחת להוכיח שהוא שוטר טוב: לקבל אחריות ולהתפטר. לזלוג החוצה משורותיה כי המערכת עליה הוא אחראי כשלה כישלון נורא. אם הוא יסתפק בהערה, יודה למזלו הטוב ויצא בעור שיניו הוא שוטר רע.
התרעות פיקוד העורף