"אף פעם לא נדע מה קרה שם": משפחות חללי הדקר מתמודדות עם העבר

אחרי קבלת ממצאי הדוח הצה"לי על הצוללת אח"י דקר, המשפחות השכולות טוענות: "לא קיבלנו מידע חדש", אבל מנסות לסגור מעגל: "עלינו להמשיך עם החיים הלאה"

יעקב בר-און צילום: ללא
צוללת אח"י דקר
צוללת אח"י דקר | צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
3
גלריה

כשקראתי אז את מה שנאמר על טביעת הצוללת, הזדעזעתי", מספרת עדה רפאלי, אלמנתו של רס"ל רפאל רפאלי. "היו שם דברים שלא נאמרו לנו. כל הזמן טענו שכנראה הייתה תקלה טכנית ותוך 15 שניות הצוללת התפוצצה וטבעה. לכן לא נמצא שום דבר. אם היא התפוצצה, משהו היה צריך לצוף, אבל לא היה שום כתם שמן, גם לא נמצאו שום חפצים מהצוללת. אנחנו לא האמנו לכל הדברים האלה".

כשל טכני, אובדן שליטה על כלי השיט או תאונה ימית, כך עולה מממצאי הדוח הצה"לי שנמסר לידיהן של משפחות חללי הצוללת אח"י דקר, 47 שנים לאחר שנעלמו עקבותיה בעת שעשתה את דרכה מאנגליה לישראל ועליה 69 אנשי צוות, ו־11 שנים לאחר שנמצאו שרידיה על נתיב השיט המתוכנן לנמל חיפה.


אף על פי שמפקד חיל הים הנוכחי, אלוף חדש רם רוטברג, שלל אפשרות שהצוללת הוטבעה בידי צוללות סובייטיות בים התיכון, רפאלי סבורה שהדבר ייתכן. "יכול להיות שיד האמריקאים בכך", לדבריה. "עשו אותם שעירים לעזאזל. כדי למנוע גילוי סודות שהיו בצוללת הביאו לטביעת אנשים חפים מפשע".

"בצוללת הותקן מכשיר סודי שהומצא על ידי רס"ן בנימין מימון, גם הוא מטובעי דקר. בעולם לא ידעו מה המכשיר הזה, שבאמצעותו ניתן היה לצפות למרחקים עצומים, מעבר למה שהיו רגילים עד אז עד אז".

"מסתירים. עדיין מסתירים. אני בטוחה שיש כאלה שיודעים מדוע לא נתנו להם להיכנס ארצה. היה שם משהו שמסתירים מאיתנו. יש אפשרות שהאמריקאים הטביעו את הצוללת כדי שהמצרים לא יתפסו אותה ולא יגלו את המכשיר הסודי, מחשש שבגלל זה עלולה לפרוץ מלחמה בין ישראל למצרים. זה לא היה נוח לאמריקאים ולמצרים".

דוח חיל הים הקל עלייך במשהו?

"זה לא הקל. הרי לא נתנו לנו שום מידע חדש שלא ידענו עליו. עם זאת, אני חייבת לציין שכל השנים חיל הים נותן יחס הולם למשפחות. עושים לנו אירועים שבהם מכירים לנו כל פעם את מפקד החיל. ישנה האזכרה השנתית בירושלים, היכן שנמצאת האנדרטה. אין לנו דרישות למפקדים הנוכחיים של חיל הים. יש להם די והותר על הראש".

מנור מודה שלא האמינה שהמכתב ששלחה למפקד החיל ייענה במהירות. "רק לפני שבועיים קיבלתי הודעה", היא אומרת. "שמחתי מאוד. כנראה גם חיל הים רצה להתנקות מהדבר הזה שנקרא אח"י דקר".


"למרות שדיברו על כשל טכני או על אובדן שליטה, ראיתי במפות שהיו מצורפות לדוח את המפה של הים התיכון בזמן שהצוללת עשתה את דרכה לארץ. כשרואים את כמות כלי השיט בים, בזמן שמעל המים התחוללה המלחמה הקרה, זה מראה נורא ואיום. לגמרי יכול להיות שכלי שיט פגע בצוללת, בכוונה או שלא בכוונה".

"לגמרי. זה סוף הסיפור. למרות שאין תשובה סופית, למדנו יותר וניתנה לנו האפשרות לשאול שאלות. עד עכשיו אפילו לא ידענו מה אנחנו יכולים לשאול".

"אין חדש תחת השמש. כמי שהייתה פעילה בוועד משפחות דקר, פרטי המסקנות שמובאות כיום לציבור היו ידועים לפני שנים. לי לא יספרו סיפורים. אני קרובה לעניין. אבי, גד פז, היה ממקימי חיל הים והביא ארצה את המשחתות 'אילת' ו'יפו'. הוא השתתף באופן פעיל מהיום הראשון בחיפושים אחר הצוללת".

"שתבין, אין לי מילה רעה אחת על חיל הים", מבהירה פז־זיו. "הרי קרה עם הצוללת משהו שלא נדע אף פעם. אפילו הורידו לשרידי הצוללת רובוט עם מצלמה שהראתה את כל הפינות ומצלמה לא משקרת. ואומר לך משהו אישי: אחרי 47 שנים, אם אדע מה בדיוק קרה שם זה לא יפחית מעוצמת הכאב".

"כל מה שאומרים יכול להיות, אני לא שוללת שום דבר. אבל למעשה זה לא מעסיק אותי עד כדי כך שיביא אותי לחפור בתוך העניין. מספיק לי שאני מבינה שהיה שם איזשהו כשל טכני, אפילו טעות אנוש או חבלה מצד איזשהו אויב. אבל עלינו להמשיך עם החיים הלאה".

תגיות:
חיל הים
/
צוללת דקר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף