4,000 טון דבש צורכים הישראלים במהלך שנה אחת, 40% מהם - 1,600 טון - בחגי תשרי. כך מעדכן הרצל אבידור, מנכ”ל מועצת הדבש. לפי נתונים אלו, בחודש הקרוב צפוי הישראלי הממוצע לזלול כ־200 גרם דבש. את התפוקה הרבה הזאת מספקות כ־100 אלף כוורות, בטיפוחם של כ־500 דבוראים שבחרו להשקיע את מרצם במקצוע קשה ופיזי.
“אני לא מכיר דבוראי שעובד עם סרבל בחום ומרים ארגזים של 40 קילו ונלחם בכל הבעיות - שלא ממש אוהב את הדבורים, אחרת יש לו כל התירוצים לעזוב. זה יצור מופלא. הן חכמות, מעניינות וחשובות. אתה לא יכול לעבוד בלי להתאהב, אבל אתה צריך לעשות את השיקולים הכלכליים. הדור של ההורים לא נהיה צעיר יותר, ולצערי חלק מהמכוורות הוותיקות והמשפחתיות נסגרו ונמכרו למכוורות גדולות, כי דור העתיד לא ראה את עצמו שם”.
“אנחנו יודעים להעריך נוף של עץ איקליפטוס מפואר. עם זאת, האיקליפטוס עושה כמה דברים שפוגעים בסביבה הטבעית. בתוך עליו יש חומרים שמעכבים נביטה של צמחי בר טבעיים. גם העבודות שמבצעים בחורשות הן נקודתיות, פחות מ־3% מכלל שטח האיקליפטוסים שנמצאים שם. כוורת, לפי מה שהבנתי מהדבוראים, צריכה בין שניים לארבעה עצים כדי לספק דבש. אנחנו משמרים יחס של 30 עצים לכוורת. לא מוחקים יער. מדובר בעשרות עצים, חלקם בוגרים, אבל הרוב המכריע הם בגודל של סנדה. זה לא איזה עץ בן מאות שנים שעמד שם. לעץ כזה אנחנו נותנים חיבוק. אנחנו עושים טיפול מערכתי אקולוגי ולא רצח של עצים”.
“סיימתי עם 18 עקיצות, במיוחד באזור המיקרופון ששם לי מתחת לחולצה צלם של ערוץ דיסקברי. החשמל קצת חרפן את הדבורים. זה נותן זכות להתבכיינות משמעותית, אבל לא הגעתי לבית חולים.
התרעות פיקוד העורף