בראשית היו זקנים. "זקן", כלומר נכבד, ראש ומנהיג. אחר כך הגיעו המילים "קשיש" ו"ישיש", וככל שהתקדמנו בשנים ובעברית, נדחקה המילה "זקן" במשמעותה המקורית ופינתה מקום לביטויים כמו "בני גיל הזהב", "בני הגיל השלישי" והלהיט האחרון - "אזרחים ותיקים".
ומה אצלנו? ישראל היא מדינה צעירה יחסית, כך שאחוז הקשישים מכלל האוכלוסייה בה הוא הנמוך מבין המדינות המפותחות שנסקרו. ובכל זאת, וכאן מתגלה העתיד במלוא תפארתו, אחוז הגידול במספר בני 65+ בישראל בין 1950 ל־2013 הוא הגבוה מבין המדינות שנסקרו ועומד על 1,702%. רק לשם השוואה: אחוז הגידול של כלל האוכלוסייה בישראל באותן שנים היה 622%.
בחזרה לסקר. בדידות היא פער בין הקשרים החברתיים הרצויים לבין מה שיש לאדם בפועל. "תחושת בדידות היא עניין סובייקטיבי", אומר שטרסברג בהתייחס לממצאים, "כארגון חברתי שמוביל 53 שנה עשייה למען הזקנים ומפתח מגוון רחב של שירותים בתחום הזקנה והסיעוד, אנחנו מכירים טוב את נושא הבדידות. צריך לזכור שהרוב המוחלט של הקשישים מזדקן בביתו. המסד הערכי של מטב הוא האמונה שלכל אדם יש את הזכות הבסיסית להזדקן בכבוד בקהילה ובבית. מתוך זה נגזר מגוון רחב של שירותים שאנחנו מפעילים".
על פי השנתון הסטטיסטי של משאב, "יחס התלות" של הקשישים - כלומר מספר הקשישים בני ה־+65 ביחס לאוכלוסייה בגיל העבודה (20־64) - עומד על 197 קשישים לאלף אנשים בגיל העבודה. ישראל היא מדינה צעירה יחסית, ולכן יחס התלות של הקשישים בה הוא הנמוך מזה שבקרב המדינות המפותחות. יחס התלות הכללי, כלומר מספר הצעירים עד גיל 19 ומספר הקשישים בני ה־65 ומעלה בהשוואה לאוכלוסייה בגיל העבודה, גבוה במדינות המתפתחות שבהן אחוז הילדים גבוה. היחס בישראל עומד על 847 תלויים נתמכים לכל אלף אנשים בגיל העבודה, והוא הגבוה ביותר במדינות המפותחות שנסקרו.
שטרסברג: "הנתונים מצביעים על צורך משמעותי בפיתוח ובמגוון רחב של שירותים בקהילה ולא רק בתוכה. יש לזה היבטים כבדי משקל בתחום הכלכלי, בתחום התעסוקתי ובתחום הבריאותי, החברתי והאישי. למשל, עלייה בהוצאה הציבורית, ירידה דרסטית בהכנסה שצריך להתמודד איתה. נושא התעסוקה ונושא הבריאות הם חשובים ביותר, כי אנשים חיים יותר ויותר שנים עם מחלות כרוניות. הדבר הזה מייצר השלכות במגוון רחב של היבטים, לא רק כלכליים".
"צריך לזכור שהמטפל העיקרי הוא בדרך כלל אדם בגיל העבודה, והוא זה שמסייע להורים בכל הקשור לעזרה בבית, בפעולות הרפואיות, בקישור ובתיווך לקהילה וגם כלכלית. מצד אחד, יש למטפל העיקרי תחושת סיפוק גדולה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שיש עליו עומס נפשי ורגשי, שחיקה ורגשות אשם. אנחנו במטב נותנים להם כלים להתמודדות. כולנו נמצאים במרוץ של החיים, עם קריירה, משפחות, אבל המחויבות לדור הוותיק היא משמעותית מאוד. אני לא אומר את זה בנימה ביקורתית. אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב, כגוף מקצועי שעוסק בזה, גם לצד הפיזי וגם לצד המנטלי של הקשיש. דווקא על רקע זה שהחיים פה כמעט בלתי אפשריים, חשוב לחדד את חשיבות הדבר".
בתוכנית: פרויקט נפלא של קשישים ובעלי חיים, יוזמות של קשישים התורמים לחברה, יוזמות של קרנות שונות למען קשישים ועוד. כל זאת במטרה להעלות למודעות את הצורך בהפגת בדידותם של קשישים בישראל.