"שמעתי את זה, אבל לדעתי זה עושה לו עוול. גוגל זה מנוע טיפש. אצלו יש יכולת להגיע ל'אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא' - זאת אומרת לפסוק את הדין של הסוגיה מתוך ניתוח של כל המקורות, מכל הספרים כולם. זה לא גוגל. אנשים שלא שומעים אותו ולא מדברים איתו תופסים אותו באופן שטחי רק בממד של הבקיאות. אני מסכים עם זה שהבקיאות שלו זה משהו שמכה בך. אני מרשה לעצמי לומר שלא הייתה בקיאות כזו גם אצל הרבה אנשים בדורות קודמים".
"הוא איש צנוע מאוד. מכיר את גדלותו אבל שומר על אישיות שלא רואים כמותה. הוא מקבל כל אדם בסבר פנים יפות. ברור שזה לא היה יכול להימשך. גאונות כזו לא יכולה להישאר חבויה במקום נסתר, זה פשוט לא יכול להימשך כך. כל מי שנתקל בו חוזר מוכה תדהמה. זה בא לידי ביטוי באופן חריף יותר בקרב הפוסקים ביהדות הלמדנית, שעומדים נדהמים מולו".
"הרב שניאור לא מוכר שום דבר. אתה עומד מולו ופשוט רואה גאון יהודי בסדר גודל נדיר. אין לי ספק שהוא יעמוד בסדר הגודל של הרב עובדיה יוסף ושל הרב אלישיב. הוא כבר היום שם. אני מקבל את הגאונות שלו, אני באמת עפר לרגליו. זו זכות גדולה להכיר אותו".
בספר עצמו, סדרת שאלות ותשובות מקיפה בענייני הלכה, שניאור מגלה טפח מעולמו הפנימי. את דעתו בנושא דת ומדינה ניתן ללמוד מהתייחסותו לסוגיית גיוס בני הישיבות. "בעת הזו אשר עת צרה ומצוקה לעולם התורה, אחינו שונאינו מנדינו מבקשים לקעקע את יסוד עמל התורה רחמנא ליצלן, ולגזור גזירות שונות ומשונות על לומדי התורה", שהם לטעמו של שניאור "מחזיקים את כל העולם כולו".