בקו האש: האם אזרחים נושאי נשק היא באמת התשובה לגל הטרור?

על רקע הפיגועים והקריאות לאזרחים להסתובב עם נשק אישי עולות שאלות: האם חימוש היתר יכול לתפקד כחרב פיפיות ולהביא לפגיעה בחפים מפשע? ואיך מוצאים את האיזון בין חיזוק תחושת הביטחון לבין הצורך בריסון?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אשה עם אקדח
אשה עם אקדח | צילום: נתי שוחט, פלאש 90
2
גלריה

"לשאת אקדח עם רישיון זה צו השעה, זה כמו לצאת למילואים", כך הצהיר השבוע ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, על רקע גל הטרור הנוכחי. גם שר הביטחון, משה יעלון, וראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, יצאו בקריאה דומה.


ואולי הרעיון הוא לעמוד במבחן הסבירות, כפי שמציע ניצב בדימוס ברינקר. "מדובר בכלי אלסטי", הוא אומר. "בימים של רגיעה אפשר יהיה לומר שלא צריך שבידי האזרחים יהיה נשק, אולם במצבי קיצון – כפי שאנחנו חווים כעת - המשרד לביטחון פנים בתפיסת האבטחה שלו יכול להגיד שהוא רוצה לשתף מקסימום מעגלים במעגל האבטחה ולשחרר את היד, להעניק רישיונות ולשנות את ההוראות לפתיחה באש. צריך למצוא את האיזון: מצד אחד יכול להיות שאנשים יתלהמו שיהיו תאונות או רצח בתוך המשפחה, אולם היו מקרים שאנשים מנעו פיגועים בזכות הנשק

תגיות:
נשק
/
ביטחון ביישובים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף