יותר ממחצית מהסטודנטיות והסטודנטים שדיווחו על הטרדות מיניות טוענים כי הפנייה טויחה, לא טופלה ואף גררה התנכלות. בנוסף, הם אינם מכירים את הנוהל למניעה ולטיפול בהטרדות מיניות במוסד האקדמי שבו הם לומדים. כך עולה מסקר של התאחדות הסטודנטים שנערך השנה על ידי מכון מאגר מוחות ובו השתתפו יותר מ־10,000 סטודנטים בארץ.
בסקר נמצא כי בקרב סטודנטים שחוו הטרדה מינית כלשהי, רק 15% פנו לממונה על הטרדות במוסד לימודיהם. מתוך פונים אלה, 45% מדווחים כי פנייתם טופלה כראוי, לעומת 55% שטוענים כי פנייתם לא טופלה כראוי - טויחה (15%), לא טופלה כלל (15%) או אף גררה התנכלות (5%). 20% נוספים דיווחו כי היו תוצאות שונות לפנייה על ההטרדה המינית.
ההטרדות הנפוצות ביותר הן ברמה המילולית. 68% מהמוטרדים נאלצו לספוג הערות בעלות אופן מיני, 10% מהמטרידים, כך נטען, נגעו, חיבקו או ליטפו סטודנטים וסטודנטיות באזורים אינטימיים של גופם, ללא הסכמתם, 7% צבטו או התחככו בסטודנטים או בסטודנטיות ללא הסכמתם.
83% מהסטודנטים ומהסטודנטיות לא מודעים להימצאותו של ממונה לטיפול בהטרדות מיניות במוסד לימודיהם. נשים באקדמיה מוטרדות מינית פי חמישה מגברים.
"האדישות סביב נושא ההטרדות המיניות משווע. הגוף הרגולטורי מתעכב ואינו פועל לשינוי המצב. הקמפוסים לא באמת בטוחים, ומי שמשלם על כך הם הסטודנטים, ובמיוחד הסטודנטיות", אומר יו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי.
ג' בת ה־24, סטודנטית בדרום הארץ, מספרת על הניסיון הרע שלה בנושא ההטרדות המיניות. "נפגשנו בספריית האוניברסיטה", היא מתארת, "בהתחלה נפנפתי אותו כי הרבה בנים מתחילים איתי בספרייה, ואז הוא שוב חיזר אחרי ואמר לי שהוא מתרגל במקצוע שלי. שוחחנו והוא הזמין אותי להופעה בבר סטודנטים. הערב נגמר בנשיקה קטנה. כמה ימים לאחר מכן הוא שוב התקשר ויצאנו לבר דייטים. שתינו, היה כיף, ואז הוא הציע ללכת אליו לעשן ולדבר. ניתבתי אותו לבית שלי, כדי שאהיה בשליטה. שם הוא החל לגעת בי והדברים יצאו מהשליטה. הייתי שתויה וביקשתי ממנו שיירגע, אבל הוא המשיך. הוא הפשיט אותי ואני המשכתי לסרב. הוא פשוט אנס אותי ואני לא הצלחתי להתנגד. רק אמרתי 'לא, לא, לא'. למזלי, הוא לא מהמקום שבו אני לומדת. אני מקווה מאוד לא לפגוש אותו יותר".
בימים אלה ג' מתאוששת מהטראומה ומתלבטת אם להגיש תלונה במשטרה.
"מאז שנחשפתי בשמי ויצא הסיפור בנוגע למרצה שהטריד אותי במהלך הלימודים, האוניברסיטה והסגל גינו אותו ותמכו בי", אומרת אפרת יעקב, בת 28, סטודנטית לתואר שני בגיאוגרפיה היסטורית ותכנון עירוני באוניברסיטה העברית. בשנה שעברה היא התלוננה על הטרדה מינית לכאורה של פרופסור מן המניין מהמחלקה למדעי המדינה, מריו שניידר, שהורחק מהאוניברסיטה כחלק מהסכם שנערך. "מגיעות אלי סטודנטיות שמבקשות ייעוץ מה לעשות עם מרצים וסטודנטים שמטרידים", אומרת יעקב, "ואני בדרך כלל מפנה אותן, אם הן מעוניינות, לייעוץ משפטי באוניברסיטאות השונות".
לדבריה, כיום האוניברסיטה עובדת על בניית תקנון חדש למניעת הטרדה מינית והגדרת זכויות המתלוננות. "25 נשים שעובדות ושלומדות באוניברסיטה העברית הגו אותו. בנוסף, האוניברסיטה השיקה לומדה למניעת הטרדה מינית. היא מחייבת את הסגל ואת הסטודנטים. הם יהיו חייבים לענות על שאלות מה מותר ומה אסור בתחילת שנת הלימודים. כל מי ששייך לאוניברסיטה יהיה חייב לענות".
גם לעמותת אחת מתוך אחת מגיעות פניות רבות של סטודנטיות ממוסדות שונים בארץ. "הבעיה העיקרית בהגשת תלונות של סטודנטיות באקדמיה היא שהאחראיות למניעת הטרדה מינית לא פועלות במדויק על פי התקנות", אומרת גל שרגיל, יו"ר העמותה, "לא תמיד אנשי סגל ששמעו על הטרדה מינית מדווחים לממונה על כך באקדמיה. וכך, לעתים מעבירים את ההחלטה בנושא המתלוננת לרקטור או למנכ"ל לפני שהממונה קיבלה את ההמלצות. זה עלול להשפיע על החלטות, למשל שלא הייתה הטרדה מינית".
בחודשים האחרונים נדרשו מוסדות הלימוד של האקדמיה להגיש דוחות לרשות לקידום מעמד האישה, למועצה להשכלה גבוהה ולוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הכוללים דין וחשבון על הפעולות השונות שננקטו למניעת הטרדות מיניות, על מספר התלונות שהוגשו ועל אופי הטיפול בהן. בעוד כשבוע יהיו הנתונים פתוחים למבט ולביקורת בוועדה לקידום מעמד האישה.
התיקון לתקנות למניעת הטרדה מינית נכנס לתוקף בשנה שעברה. שרת המשפטים דאז ציפי לבני גיבשה את התקנות בהסכמת משרד הכלכלה, הממונה על החוק למניעת הטרדה מינית לעניין חובות המעביד ובשיתוף אגודות הסטודנטים. הוועדה לקידום מעמד האישה קבעה כי מועד הגשת הדוחות יחול בתום שנה מקביעת התקנות. כל תשע האוניברסיטאות הגישו את הדוחות, אולם מכללות רבות לא עשו זאת.
"הוועדה תדרוש דיווח מכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה, כולל פיתוח הוראות ברורות לטיפול בנושא", הבהירה יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן, "בעבר נחשפו מקרים שבהם ניצלו חברי סגל באוניברסיטה את יחסי המרות שלהם וביצעו עבירות ניצול והטרדה מינית נגד סטודנטיות. הנהלות המוסדות האקדמיים חייבות להירתם למאבק ולהוכיח שהן עושות את המקסימום כדי למנוע אותן".