צצה בדוח של משרד החינוך בנוגע לנתוני ההשכלה הגבוהה בישראל משנת 2014 מעלה נתון מרשים ומעורר גאווה: "ישראל היא מדינה עתירת השכלה", כותבים אנשי הדוח, ומפרטים: "אחוז בעלי ההשכלה העל־תיכונית גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה־OECD: 46.4% לעומת %31.6".
ומה קורה בקרב המעסיקים? על פי סקר נוסף של מחלקת המחקר של AllJobs, שנערך בקרב 1,146 עובדים ו־169 מעסיקים: מעל 40% מהמעסיקים חושבים שהכשרה מקצועית עדכנית חשובה יותר מתואר אקדמי ממוסד מוכר. 43% מהמעסיקים רואים בניסיון המעשי את היתרון החשוב ביותר.
התלונה השכיחה של בוגרי תואר ראשון נוגעת לפער שבין החלום להצליח מקצועית ומהר לבין המציאות. "חוסר ניסיון מוביל לחוסר תעסוקה. הבוגרים מרגישים שלא ניתנת להם הזדמנות אמיתית בתהליך המיון, וזה לא תמיד נכון", אומר מלמד. "בפעם הבאה שמעסיק ינסה להתקיל אותם בראיון עם שאלה כמו 'למה לי בכלל להעסיק מישהו בלי שום ניסיון קודם רלוונטי?' אני ממליץ להם לומר: קודם כל, משום שאני אהיה מוכן לקבל שכר חודשי שהוא משמעותית נמוך יותר מזה של מועמד מנוסה. במציאות הכלכלית של היום זה חיסכון משמעותי לכל ארגון וחברה. שנית, אהיה אסיר תודה לך על כך שהאמנת בי ראשון ונתת לי הזדמנות ראויה. אחזיר לך בכך שאהיה מוכן לתת יותר שעות נוספות ולהישאר בתפקיד לפרק זמן ארוך יותר מכל עובד מנוסה. ולסיום, אני מגיע עם דף חלק, ואינני סובל מקיבעונות מקצועיים של עובד מנוסה".
"תמיד יהיו מקצועות שהשכלה אקדמית בהם מקנה כלים שאין במקום אחר. רופאים, משפטנים, מהנדסים ופסיכולוגים", אומר מלמד. "אבל מה עם עשרות מקצועות אחרים, שלחלקם אפילו אין תוכנית לימוד מעשית ושיטתית, כמו אנליסטים מסוגים שונים, מנהלי לקוחות או מנהלי פרויקטים? אנו נמצאים במצב אבסורדי, שבו כל מעסיק דורש תואר ראשון, ולעתים אף שני, כדרישת חובה ואפילו לא כיתרון - רק כי הוא יכול. זה נובע מפער הולך וגדל בין מספר משרות למספר מובטלים, נוכח התפתחות טכנולוגית מייעלת מצד אחד ושנות מיתון כלכלי מצד שני. הדיפלומה עולה כהכרח לכאורה, למרות שאין לכך שום הצדקה אמיתית. לעתים, הכישורים שביצוע התפקיד מצריך בפועל אינם כאלה שנרכשים בשיעורים של 90 דקות בשבוע לאורך סמסטר".
"תפקידים אדמיניסטרטיביים או הפקתיים, שכדי להצליח בהם צריך זיכרון מצוין, יחסי אנוש טובים ויכולת אלתור גבוהה. יכול להיות מצטיין דיקן עם תואר שני שאין לו את זה בכלל, ומנגד חיילת משוחררת עם כישרון טבעי שלא צריכה שום הכשרה".
לפי הסקר של AllJobs, 43% ממסיימי התואר מאמינים כי ניסיון היה מסייע להם יותר , ו־24% חושבים כי הכשרה מקצועית הייתה עוזרת להם יותר במציאת עבודה. על הרקע הזה נולד בשנת 2004 בירושלים "פרויקט המתמחים", שנועד לקשר בין סטודנטים ובוגרים טריים למעסיקים ירושלמים. אלישבע מזי"א, מנכ"לית "רוח חדשה", הגוף שמאחורי הפרויקט, מבקשת להדגיש שהפיילוט הירושלמי, הנסמך על מודל אמריקאי, גרם לגורמים הפילנתרופיים שעזרו במימונו להפוך אותו לפרויקט ארצי הפועל באוניברסיטת חיפה, בשלל מכללות ובמרכזי צעירים. כיום הוא נקרא "הדבר הבא", ומנוהל על ידי קרן רוטשילד קיסריה. "הבנו שהתואר האקדמי לא פרקטי", אומרת מזי"א. "פעם היו מעט מאוד אנשים שעשו תואר באוניברסיטה. כיום כולם עושים. את המעסיקים זה כבר לא מרשים. מה שמייצר יתרון יחסי לעובדים חדשים זה שיש להם ניסיון. לקחתי עשרות רבות של עובדים ל'רוח חדשה'. בחיים לא הסתכלתי על הציונים".
אך האם בדרך לקריירה שכחנו את ההשכלה? "על חשיבות ההשכלה אין חולקים", אומרת מילר. "גם אין עוררין על חשיבות ההשכלה כהון אנושי אשר מייצר זרם תפוקות והכנסות עתידיות. במונחים כלכליים רכישת השכלה הנה השקעה כספית, ורמת ההכנסה הצפויה לאורך החיים היא הרווח הצפוי ממנה. על פי נתוני ה־OECD, אדם בעל השכלה אקדמית צפוי להרוויח 55% יותר בממוצע לעומת מקבילו שסיים לימודים תיכוניים או לימודים על־תיכוניים שאינם אקדמיים. אבל להשכלה אין רק חשיבות כלכלית, אלא גם השלכות חברתיות חיוביות. בעלי השכלה גבוהה מדווחים על שביעות רצון גבוהה מחייהם ובריאות טובה יותר, לעומת חסרי ההשכלה האקדמית. לרכישת ההשכלה גם השפעה חיובית על מידת המעורבות הציבורית והפוליטית של האזרחים, במיוחד הצעירים שבהם. בל נשכח כמובן גם את ההשפעות הפסיכולוגיות, תחושת המסוגלות, הגשמה עצמית, סיפוק, יוקרה ועוד".
התרעות פיקוד העורף