רוח שטות: מדוע כל שנה אנחנו נכשלים להיערך לחורף כראוי?

העצים נופלים, המנופים קורסים, הרחובות מוצפים, הפקקים מצטברים, עשרות אלפי בתים מנותקים מחשמל לשעות ארוכות ואף מעבר לכך, ויש אפילו מי שמשלם בחייו. האם זה חייב להיות ככה?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עמוד חשמל שקרס על רכב בגלל פגעי הסערה
עמוד חשמל שקרס על רכב בגלל פגעי הסערה | צילום: פייסבוק חברת החשמל
2
גלריה

עשרות אלפי בתים נותקו לשעות ארוכות מרשת החשמל בעקבות קריסה של מאות קווי מתח גבוה; פועל נהרג מקריסת קיר בפרדס חנה; צעירה נפצעה קשה בחדרה לאחר שעץ נפל על אוטובוס שבו נסעה; מנופים קרסו בתל אביב ובנתניה; שדה דב נסגר להמראות ונחיתות; ובכבישים חלו שלל שיבושי תנועה ועומסים כבדים. הסערה הראשונה של החורף הותירה את חותמה ברחבי הארץ והעלתה את השאלה: איך, למרות אזהרות החזאים, אנחנו תמיד מגיעים לעונה החורפית לא מוכנים?


"בהיערכות למזג אוויר קיצוני יש היערכות לטווח קצר והיערכות לטווח ארוך", מסביר בצלאל אבנון, מהנדס תשתיות העובד כיום ברכבת ישראל. "בטווח הקצר אנחנו מעודדים גיזום עצים ושיחים, ניקוי תעלות ובורות ניקוז והכנת צוותים להתמודדות בשעת חירום ולתיקון נזקים. בטווח הארוך צריך ליצור מערכות תשתית שיהיו חסינות יותר לפגעי מזג האוויר. רוב התשתיות בישראל הן תשתיות עיליות, באוויר, והן חשופות במיוחד לפגעי מזג אוויר, בעיקר טלפון וחשמל. ביישובים חדשים אנחנו קוברים את התשתיות באדמה. זה אומנם יותר יקר, אבל זה מונע את הפגיעה במקרה של מזג אוויר קיצוני. משבי רוח קיצוניים תמיד יגרמו לפגיעה בתשתיות. קבירת תשתיות באזור עירוני היא מאוד מורכבת ויקרה, מכיוון שהיא מצריכה תיאום בין כל הגורמים. ייתכן שחלק מהפתרון בערים קיימות הוא לצמצם את כמות הכבלים, מ־50 כבלים לשלושה כבלים עבים יותר. קל יותר לתקן שלושה מאשר 50".

ההתמודדות עם מזג אוויר קיצוני ופגעי טבע אינה נחלתה של ישראל בלבד. אלא שדוגמאות מרחבי העולם מלמדות שהיערכות מקדימה ונכונה יכולה

בהמשך לכך, מול מי שטוען שהפגיעה בתשתיות בישראל בתנאי מזג אוויר קיצוני היא לרוב גזירת גורל ובלתי נמנעת, יש גם מי שטוענים ששינוי תפיסתי היה יכול לשנות את התוצאות. "אפשר בהחלט להיערך למקרים כאלו בעזרת שיתוף מידע בתוכנית אינטגרטיבית", טוענים אסף אשכנזי ויונתן שחם, המתמחים בהיערכות למצבי חירום ואסון. "הבעיה בישראל היא ממש לא בתשתיות, אלא בכך שנושא ההיערכות מנוהל כולו על ידי קצינים לשעבר שרואים באזרחים פקודים שלהם. זה לא עובד. הבעיה היא בשיטת הניהול. עד שהמדינה תתייחס לניהול מצב חירום כאל אתגר ניהולי אזרחי – לא יהיה שינוי".

"במצב הנוכחי כל אחד אחראי לתחום שלו. איש הנוי בעירייה אחראי לנוי, הרשות דואגת לאזרחים, חברת החשמל דואגת לקווי החשמל. צריך להטמיע מערכת מורכבת של שיתוף מידע בין כל הגורמים במשק. למשל, איפה נמצאים עצים בסכנת קריסה על קווי מתח? כמה עצים כאלו יש, ובאיזה גובה צריך לגזום? איפה עוברים קווי חשמל? איפה האזורים המועדים להצפה? איפה יש אוכלוסיות חלשות יותר, שעלולות להיפגע במקרים של ניתוק מחשמל או הצפה יותר מאחרות?"

"ישים לחלוטין, מדובר בהשקעה של מיליונים ספורים ליצירת מערכת כזאת, שחלק מרובדי המידע שיהיו בה כבר קיימים בפועל. בארצות הברית יש

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "ההגנה על מקטעי רשת חשמל מפגיעות עצים נמצאת לחלוטין באחריות הרשויות המקומיות, בדומה לתיקון כל תשתית אחרת בתחומי הרשות, למשל מדרכה עקומה".

"החברה גם פונה לכלל הציבור, באמצעי התקשורת השונים, על מנת שינהגו בזהירות, בבטיחות, באופן מושכל, כדי שחברת החשמל תוכל לספק חשמל אמין, זמין ואיכותי לכל דורש".

תגיות:
חורף
/
סופה
/
סערה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף