“אחרי מות, קדושים אמור”, אומר הפתגם העממי, שלפיו אחרי פטירת אדם, יש לעסוק רק במעלותיו. סיפור חייו של יצחק נבון על כל היקפו פרוש לראווה במרחבים רבים: טרום מדינה, הקמתה, בתוכה. התיעוד רחב, מקורי. בחלקו (חשאי בזמנו) בארכיוני ההגנה, צה”ל, משרד החוץ, לשכת ראש הממשלה, משרד החינוך, רפ”י, הכנסת ונשיאות המדינה. וכמובן, דיווחי התקשורת, ספרו האוטוביוגרפי “כל הדרך” ועוד מעט גם בכרך גנזך המדינה.
באחרונה, ביום השקת ספרו, פרסמתי בדפים אלה רשימה לכבודו, ומירי רעייתו תבל”א, טלפנה אלי מבית החולים, סיפרה כי קראה את הרשימה באוזני אישה, ומבעד השפופרת אמר לי שתי מילים: תודה רבה.
תודה רבה לך, יצחק נבון, על מה שהיית ומה שעשית.