סילבינגר: "הטלפונים הסלולריים המתקדמים גורמים לזה שכאשר אנחנו 'עם הילדים' אנחנו לא באמת עם הילדים. לכן חשוב להיות בהשגחה פעילה, בקשר עין עם הילד, במרחק נגיעה, ופנויים מכל עיסוק אחר. נכון שזה מאוד קשה, אבל תראו לאן זה מגיע. אני לא יודעת מה קרה עם ההורים של הילד אתמול, זה נמצא בחקירה משטרתית. אבל מתצפית שביצענו שם שעתיים אחרי, אנחנו רואים שבגלל אמצעי התקשורת המתקדמים שלנו, הקשב שלנו לילדים מאוד ירד. פה אנחנו פונים להורים ואומרים שהילדים הם מספר אחד".
"הצד השני הוא הרשות המקומית, ברגע שהיא מנגישה איזור שהייה שמותאם להורים וילדים, וכלל הגילאים נמצאים שם, היא חייבת להתייחס לכל גורם בשטח בצורה בטוחה. לכן היא חייבת לשים גדר שתחצוץ בין הילד לבין המים, ולוודא שילדים קטנים לא יוכלו להגיע למים בקלות".
סילבינגר: "בשנה האחרונה מתו 14 ילדים כתוצאה מטביעה, רובם בים או בבריכה, המקרה של אתמול הוא חריג, לצערנו אתמול היה עוד מקרה של ילד בן 7 שטבע בבריכה, מצבו קשה מאוד ואני מקווה שהוא ייצא מזה בצורה טובה. אנחנו מדברים על 120 ילדים שמתו משנת 2007 ועד היום כתוצאה מטביעה. המודעות לא מספיק גבוהה. אנשים לא מבינים שילד יכול לטבוע במים שעומקם 5-10 סנטימטרים, שזה גובה הטלפון הסלולרי שלנו. ילד שהפה והאף שלו מכוסים במים נמצא במצב של טביעה ולכן זה יכול לקרות במים מאוד רדודים. הבעיה היא שחושבים שאפשר לטבוע רק במים עמוקים, ואין מודעות לטביעה במים רדודים, שם נעוצה הבעיה".