הוא בכיר בחברת הייטק. בשנים האחרונות הוא מקפיד להשאיר את הדלת פתוחה לרווחה כשמגיעה אליו עובדת לשיחה; ח' עובד בחברת שליחויות שנים ארוכות. "פעם הייתי צובט בלחי, אומר מילה טובה, היום אני שומר על הפה שלי. לא יודע איך זה יתהפך עלי", הוא אומר; וא', מנכ"ל חברה גדולה המעסיקה כ־500 עובדים, רובם המכריע עובדות, סבור שהחוק הנוכחי נגד הטרדות מיניות הוא בעייתי ולא לוקח בחשבון את המתח הטבעי הקיים בין המינים.
"אני בהחלט נגד הטרדות מיניות במקומות עבודה ובכלל, אבל אי אפשר לשלול את הצורך הטבעי של בני אדם ליצור קשר עם בני אדם אחרים ובוודאי עם בן המין האחר", אומר א', מנכ"ל החברה הגדולה שהוזכרה קודם. "מה לעשות שמקומות עבודה הם מקום מפגש בין בני אדם, בין גברים לנשים, ובהרבה מקרים בגלל שעות העבודה ארוכות ועבודה אינטנסיבית ביחד, זה כמעט המקום היחיד שבו אנשים יכולים להכיר זה את זה".
לדבריה של עו"ד שושנה גביש, מומחית לדיני עבודה במשרד ש. הורוביץ ושות', למרות הבעייתיות בחוק הקיים, הוא גם הוביל לשינוי תרבותי חיוני. "בעבר היינו חשופים לתמונות עירום במקומות עבודה שונים והיום זה בלתי אפשרי", היא אומרת. "בעבר היינו חשופים לבדיחות מיניות והיום אנשים נזהרים בלשונם. בעבר היינו חשופים לעירוב תחומים בין עבודה לבין יחסים זוגיים ורומנטיים והיום יודעים שצריך להפריד. כלל האצבע הוא למנוע יחסים במקום עבודה שבהם יש יחסי מרות בשל פוטנציאל הניצול לרעה של כוח הטמון ביחסים אלה. גם בזכות פועלו של החוק והשינוי התרבותי שהוא חולל, נשים פחות נתפסות כמובנות מאליהן, יש פיחות בהחפצה של נשים. היום – יותר מתמיד – לא ניתן לומר: 'שינו את הכללים ולא סיפרו לי'".
"שינינו במהלך ההיסטוריה את המותר והאסור בכל מיני מערכות יחסים בין בני אדם", מסכמת ד"ר להב. "פעם חשבנו שמותר להחזיק עבדים, היום אנחנו מבינים שלא. העולם משתנה, התפיסות שלנו משתנות, וטוב שכך. זה לא משהו אישי. זה לא ספציפית נגד סילבן שלום למשל, אלא נגד מה שסילבן שלום חושב שמותר לו לעשות ומה אסור לו".
התרעות פיקוד העורף