"הספר מוקדש לכל מי שמעוניין לדעת את האמת על הפרשה שכונתה בטעות פרשת רמדיה, אף על פי שהייתה ראויה להיקרא פרשת 'הומנה'", כך כותב משה מילר בתחילת ספרו החדש שיצא לאחרונה תחת השם "נאשם מספר 3 - פרשת רמדיה" (הוצאת אופיר ביכורים).
בשנת 1999 המחזור של חברת רמדיה היה כ־52 מיליון דולר, ומילר קיבל הצעה מקונצרן היינץ האמריקאי לרכוש את השליטה בחברה. "הם קנו 51%, ובהסכם היה כתוב שבתוך חמש־שבע שנים אעביר להם את יתרת המניות", הוא מספר. "אחרי העסקה רוב המוצרים עברו להיות מיוצרים במפעל של היינץ באנגליה, ורק הפורמולה הצמחית עדיין יוצרה בגרמניה. זה היה פשוט ביש מזל. גם הייתי בתהליך פרישה מהחברה באותה תקופה, גם המוצר הזה היה היחיד שלא עבר עדיין לייצור המפעל באנגליה, וגם בבית המשפט כל מיני מומחים אמרו שטעות כזאת יכולה לקרות פעם ב־100 שנה. ממש באד לאק".
"התינוקות שנפגעו. במשך כל כך הרבה שנים היה לנו שם של חברה שדואגת לתינוקות ולהורים. היה לנו שירות לקוחות נהדר ומועדון לקוחות מצוין, כל כך היינו טובים בעניין הזה. ופתאום מחברה שכל כך אוהבת תינוקות נהפכנו לאויב של ההורים. כמו כן, זה היה מפעל חיים שרצינו שיהיה לו המשך,
"הפרשה הזאת תמיד נמצאת איתי באיזשהו מקום, אבל כן, הצלחתי לחזור לעצמי. החלטתי להפסיק לעסוק בעסקים, לא להיענות לשום הצעה שהציעו לי ופשוט לחיות את החיים".