"ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות", ישירו בשבוע הבא ברחבי הארץ. וכמדי שנה יקדימו בערבה את החג, והיום ומחר תיערך התערוכה החקלאית הגדולה בישראל בחוות המחקר והפיתוח "יאיר" בחצבה. מאחורי האירוע המשמח, שמתקיים זו השנה ה־22 ברציפות, מסתתר אחד המשברים הגדולים ביותר בתולדות החקלאות במדינה. בעוד שהציבור מלין על המחירים חסרי התקדים של הירקות והפירות, החקלאים במצוקה וזועקים לעזרה.
"כל אחד מאיתנו חיפש פתרון אחר. מכיוון שהיינו בשנת שמיטה, ניצלתי זאת כדי לבוא בדברים עם בד"צ העדה החרדית בירושלים, שמבחינתה אנחנו חוץ לארץ. סיכמנו שאגדל להם חסה ערבית, גידול שלא היה שכיח בערבה. מדוע? מאחר שכולנו שבויים בקונספציות ומתפתים ללכת על מה שבטוח. זה דרש משטר השקיה מסוים ורשתות צל צפופות יותר בהשוואה למה שהיה בחממות הפלפלים".
"עברתי לגידול פרחים, בתקווה שיחזרו הימים הטובים בענף. רק בשבוע שעבר התחלתי לשווק את פרחי הלימוניום והגבסנית, ועדיין אי אפשר לדעת אם יהיה כיסוי להשקעה הענקית. מוקדם לי להמליץ לחבר'ה לחזור לפרחים. לא הייתי מנסה את זה אלמלא מתווה הפלפל (תמיכה ממשלתית במגדלי הפלפל המצויים באזורי עדיפות לאומית, שיבקשו להסב את הגידול ולהיכנס לענפים אחרים), שמחזיר לנו את רוב ההשקעה ביציאה מהפלפל לענפים אחרים".
אביתר גינת מעין יהב מנסה עם שניים מחבריו גידול דלועים למיניהן, לצד כרם בהתהוות וגם מלון ועגבנייה, המוכרת בערבה כגידול מתעתע. "כל דבר והצרות שלו", הוא מסביר "בעבר גידלו אצלנו לא מעט מלון, עד שבגלל מזיקים לא הייתה ברירה אלא להשתמש בחומר ההדברה מטיל ברומיד. החומר הזה נאסר לשימוש ועכשיו אנחנו מגדלים מלון בלי חומר הדברה. במרץ נראה את התוצאות".
"אל תשאל! מכל הארץ מגיעות תלונות על מחירן הגבוה. מה שהציבור לא יודע זה שווירוס חדש גרם לירידה של 50% בתוצרת. מצאנו את עצמנו בענף שהוא על כרעי תרנגולת".
"רק בעוד שנתיים־שלוש, כשתהיה לנו פרספקטיבה, נוכל לתת תשובה נחרצת. לנו לא הייתה ברירה אחרת".
"כל זה נחלת העבר. בשנת השמיטה הקודמת עצרנו ויצאנו עם הילדים לטיול של שנה בעולם. כששבנו היה לנו ברור שאנחנו רוצים חקלאות יותר רומנטית ויותר הוליסטית, בלי סממנים של מפעל חקלאי. לכן אין אצלנו עובדים זרים. גידלנו בעצמנו פלפל, כמעט כמו כולם. ממנו עברנו למנגו, שבעבר היה שכיח בערבה, עד שנעלם מהנוף. לצד המנגו יש לנו משק חי עם לול מטילות גדול ודיר של עזים אלפיניות, הניזונות מהקש של כפות התמרים שיש אצלנו בשפע".
כל אחד מהחקלאים מפגין בדרכו תושייה. היכן בסיפור מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה, שאחת ממטרותיו היא לספק פתרונות לחקלאים באזור? "אנחנו פועלים לחבר בין המדע לחקלאות", מציין מנהלו, בעז הורויץ, בעל תואר בכימיה, שבמקום מגוריו בעין יהב היה יצואן מצטיין של פלפל. "בשעה שהחקלאות המסורתית בצרות והתחרות ביצוא עם מדינות אחרת גוברת, כשגם הן למדו את הפטנט שלנו לגדל ירקות מחוץ לעונה, אנחנו מחפשים במעבדות שלנו פתרונות יצירתיים. אלה אמורים לגוון את סל המוצרים שלנו, כולל צמחי מרפא וצמחים שישמשו את ענף הקוסמטיקה".
"בהחלט, בפרט בפארן, מושב שיש לו תנאים הולמים לכך. הוא ממוקם גבוה יותר מהמושבים האחרים בערבה וטמפרטורות הלילה בו נמוכות יותר. מכיוון שהקרקע כאן לא עבירה למים, אנחנו מגדלים את התות בשרוולים של קוקוס דחוס, המונחים על פסי חצץ, המאפשרים למים להתנקז. למתיקות של הזנים כאן – שני, מאור ותמיר – תורמת הקרינה החזקה של השמש בשעות היום. בנוסף אני עוסק בניסוי בגידול פטל אדום. עם גידולים כאלה החקלאות בערבה תשתנה ותכלול גם נשירים ופירות אחרים. הנה, מדריך בחלקה סמוכה עוסק בניסוי בגידול שסק".
"תלוי למי. לי זה יקר יותר, אבל גם נוח יותר לגדל את התות כשהוא תלוי בגובה. לא כן לגבי העובדים שלי, תאילנדים ובדואים, שרגילים לקטוף את התות מהרצפה. אני מעסיק אותם כחוק, אבל פקחים באים לבדוק את תנאי העסקתם, ולנו, אנשים מהיישוב שלא רגילים להיות נתונים תחת חקירות, זה מוציא את הרוח מהמפרשים. תוסיף לזה גם את פערי התיווך הבלתי הגיוניים של רשתות השיווק ותבין איפה אנחנו עומדים".
"זה תלוי במדיניות הממשלה, כשההרגשה היא שמגבוה שמו למטרה לסגור את החקלאות כאן. לא ייתכן שאתה כלקוח תיאלץ לשלם מחיר עתק של 15 שקל לקילו פלפל בעוד שאני אהיה על סף פשיטת רגל. אני מקווה שהתות יוציא אותנו מהמשבר ומתחייב שהתוצרת שלי תעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר".
"כל עוד לא יקום מנהיג עם חזון, שיבין שאנחנו נמצאים בערבה לא בשביל הכסף, לא נדע מה יהיה העתיד שלנו", אומר אסף בוקס. "לא הייתי ממליץ לבנות על תלות ביבוא תוצרת חקלאית מאירופה. די בהפצצה שגויה רבת נפגעים בעזה כדי שהשיבר באירופה ייסגר".
"אני מגדל תמרים ומנגו בעידן. עד כה התמרים היו גידול משותף של האגודות השיתופיות במושבים ושל קיבוצי דרום הערבה. מעבר חקלאים פרטיים למטעים הוא חלק ממגמה בערבה. אבל אני טוען שזאת לא חוכמה להציף אותה בתמרים. אם לא כן, הסוף יהיה כמו בפלפל".
התרעות פיקוד העורף