"הגיע למחבל הזה למות. המוות שלו מבחינתי הוא סגירת מעגל, גם אם נעשתה באיחור".
"היה שקט מוחלט, אבל תוך כדי ריצה ראינו מרחוק ארבע דמויות רצות לכיוון החוף. הדמויות התקרבו אל הסלעים שעל שפת המים ועדיין לא היה ברור אם מדובר במחבלים או באזרחים. הוריתי לחיילים לא לירות והרמתי באוויר פצצת תאורה. הדמויות התכופפו מאחורי הסלעים ומטח של כדורים נורה לעברנו. נשכבנו על החול, השבנו אש והתכוננו להסתערות. לפתע התרומם ראש מעל הסלעים ומישהו צעק בעברית 'אל תירו, אל תירו, יש כאן בני ערובה'. רק אחר כך הבנתי שמדובר בדני הרן".
"לא, היה חושך מוחלט. ראיתי רק צללית של ראש ושמעתי קול".
"קודם כל ידעתי שהרסנו להם את אמצעי המילוט ושאין להם לאן לברוח. מאחר שלזירה לא הגיעו עדיין קציני צבא בכירים, והכוח שלי היה מיומן בקרבות אך לא בעימות מול מחבלים עם בני ערובה, העדפתי לרתק אותם בתחילה לסלעים עד שנחליט על דרך פעולה".
לקראת השחר הציעו המפקדים לעוזר לעלות על הנגמ"ש ולהסתער איתו על המחבלים. בעוד הוא וחייליו התארגנו למשימה, הגיעו לזירה לוחמי סיירת גולני. באותו רגע הרים קונטאר את ידיו והתרומם מאחורי הסלעים. הוא רכן עם ברכיו על החול ולא אמר מילה.
"השאלה שתמיד מנקרת לי בראש, במיוחד לאחר השחרור של קונטאר, היא האם היה נכון יותר להסתער על המחבלים ולחסל אותם. מאוד קל להשיב היום בחיוב לאור העובדה שבסופו של דבר קונטאר רצח את בני הערובה בדם קר. אלא שעד לרגע שבו הוא נכנע חששנו שהוא מחזיק באזרחים נוספים, למעט דני ועינת. גם עכשיו, כחודש אחרי שהוא חוסל, אני באותה הדעה. נהגנו בשיקול דעת. עם זאת, יש לי עדיין כמה שאלות פתוחות. למה השוטרים שהגיעו למחסום בשלומי לא הזעיקו אותנו אף על פי שהתבקשו לעשות זאת? מדוע המשטרה לא הודיעה לצבא על החדירה? איך קרה שלחיילי גולני לקח כמעט לילה שלם להגיע? ולמה לא הוגדרו במפורש גבולות הגזרה של החטיבות המרחביות? יש סיכוי שהיום פיגוע כזה היה מסתיים אחרת".
"היום, כשהעם שלנו למוד פיגועי התאבדות, אני יודע שהוא היה פשוט פחדן גדול. אי אפשר לחשוב אחרת על אדם שרוצח ילדה בת 4 ואחר כך נכנע. בשום שלב באותו לילה לא חשבתי שזו תהיה התוצאה. שיערתי שהוא יהרוג את בני הערובה וינהל קרב עד מותו או ישחרר אותם וייכנע".
"הייתה שנייה אחת שבה העיניים שלנו נפגשו. ראיתי נער צעיר עם שפם, שנראה מותש ומבוהל. אחר כך לקח אותו קצין האג"ם של הפיקוד, יוסף מישלב, לימים האלוף הדרוזי הראשון בצה"ל, והוא זה שתחקר אותו ראשון ליד הבית של משפחת הרן".
"המחבל הזה היה פחדן ושקרן, וטוב שהוא חוסל. ברגע שדני צעק שיש בני ערובה, הפסקנו את הירי. אין סיכוי שהוא נפגע מאש כוחותינו. לאחר הפיגוע התקיימו שני תחקירים, אחד בפיקוד הצפון ואחד בקריה בתל אביב, ובשניהם נקבע שקונטאר היה זה שירה בדני בגב פעמיים".
"את HOT רציתי לנהל עוד לפני שהוקמה, בימים שבהם היו שלוש חברות כבלים: תבל, מת"ב וערוצי זהב. למעשה YES הוקמה כדי ליצור תחרות ולמנוע מהשלוש להיכנס לעולם הטלפונים, ורק ב–2005 הן אוחדו לחברה אחת תחת המותג HOT. ניהול HOT היה שיא בקריירה שלי. לקחתי חברה בהידרדרות, עם רמת שירות ירודה, שהייתה חברת התקשורת מספר ארבע בארץ, והפכתי אותה למצליחה, לרווחית ולמספר שתיים בענף".
עד אפריל 2015 שימש עוזר כיו"ר דירקטוריון HOT ופרש כדי להתרכז ב־AllJobs, בשתי חברות הסטארט–אפ שהקים, בהתנדבות כיו"ר חבר הנאמנים של המסלול האקדמי במכללה למינהל בראשון לציון ובבית איזי שפירא ברעננה, ובעיקר בחברה החדשה JINI, שתשמש כמועדון לקוחות לתיירים ולעולים חדשים מצרפת.
התרעות פיקוד העורף