פרופסור ולדן התלונן על יחס התקשורת לפרס: "עוד לפני שהגיע האמבולנס אליו הביתה כבר קיבלתי הודעות מהתקשורת. יש בזה טעם לפגם רע מאוד. הפלישה הזאת הבלתי מרוסנת של התקשורת לצנעת הפרט זה דבר ממש מגונה. זה לא מתקבל על הדעת שהמשפחה שלו והילדים שלו שומעים מהתקשורת שקרה לו משהו עוד לפני שאנחנו מספיקים להודיע להם. קצת איפוק וקצת כבוד. יש כנראה חבורה של אנשים שמקשיבים לרשתות הקשר של מד"א וברגע שהם שומעים משהו הם מיד מדווחים".
"אנחנו היינו יותר לחוצים ממנו", הודה ולדן. "הוא 'קול' בצורה בלתי רגילה. גם כשהיה לו התקף לב לפני שבוע, כשהוא הגיע לבית חולים, היה במצב רוח מרומם ודרש להמשיך בפעילות הרגילה. היינו צריכים להכריח אותו להישאר בבית החולים. גם בסיטואציות שבני תמותה אחרים נלחצים בהן מאוד הוא נשאר לגמרי רגוע ושקט".
"בריאותו היא תופעת טבע בלתי רגילה", הדגיש פרופסור ולדן. "הוא אדם בריא לגמרי, חוץ מהבעיה שהייתה לו בלב. הוא עבר צנתור כי הייתה לו סתימה באחד העורקים המשניים של הלב. הוא למעלה מ-30 שנה כבר לא מעשן. על שנות נעוריו אי אפשר להאשים אותו. הלוואי על כולנו להיות במצב שבו הוא נמצא אפילו בגיל שצעיר מגילו בעשור שנים".
"אם שואלים אותי מה סוד הנעורים שלו", הוסיף ולדן, "אני חושב שהפעילות האינטלקטואלית שלו הבלתי פוסקת, הסקרנות שלו, הנמרצות שלו, העניין שיש לו בכל מה שקורה מסיב, ולמרות שהוא לא בתפקיד הנשיא הוא פעיל מאוד ויש לו לוח זמנים עמוס ביותר. הרבה נסיעות לחוץ לארץ. הוא צופה בטלוויזיה בכל מיני תוכניות אבל אין לו זמן לטריויה. אין לו זמן לאח הגדול וגם לי לא".
התרעות פיקוד העורף