בחזרה למודעת האבל. פרופ' אודי לבל מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל מביט במודעה ולא יכול להתעלם מההבדל שקיים בתפיסה הישראלית בין מי שמתו בהקשר לאומי או ביטחוני לבין מי שמתו “סתם". “דווקא העובדה שהדברים לא נעשים בחשיבה ובמודעות, ואני מניח שאגד מצרה על נוסח המודעה שנוסחה על ידי דובריה, מלמדת עד כמה הלא מודע הישראלי פועל גם מתוך מודעות האבל", הוא אומר. “אני מניח שלו היה מדובר בהרוגים בפיגוע טרור שהיה מבוצע באוטובוס של אגד, לא רק שהיחצנית של החברה הייתה מזכירה את שמותיהם במודעת האבל, אלא נציגי החברה אף היו מגיעים להלוויות עם זרים מטעמה ובוודאי היו טורחים גם להפיק ספר זיכרון. כך היה, למשל, לחללי הרכבת בחיפה שנהרגו מטיל במהלך מלחמת לבנון השנייה. אך היות ומדובר במי שמתו בתאונת דרכים, אז מדובר ב'ששת נוסעי קו 402', ללא שם וללא התייחסות לשמות משפחותיהם. יש לקוות שהדבר ישתנה".
התרעות פיקוד העורף