מעט מדי, מאוחר מדי: ההיסטוריה של הקרב על הקזינו בארץ

מדי כמה שנים צץ דיון על הקמת בית הימורים חוקי בשטחי המדינה ומצית את הדמיון, אלא שהפעם הספין הקפיטליסטי של תומכי הפרויקט נראה קצת אחרת

אמיר צילום: מעריב אונליין
  קזינו. צילום ארכיון
קזינו. צילום ארכיון | צילום: מרים אלסטר פלאש 90, רויטרס
3
גלריה

בשנות ה־90 היהלומן יהודה אסייאג חיפש שותפים לקידום הזדמנות שנקרתה בדרכו בשלהי ימי אוסלו העליזים והעקובים מדם - שותפות ברישיון של הרשות הפלסטינית להפעלת קזינו ביריחו. אסייאג, יחד עם שני נסיכי השוק האפור, איתן אלדר ורועי גיל, פנו לאיש עסקים ישראלי בינלאומי, בעלים של רשת בתי קזינו באירופה ואסיה. "נשמע מאוד מעניין", הוא אמר להם, "אבל אם ניכנס לשם לבד, מדינת ישראל והרשות הפלסטינית ירסקו אותנו. צריכים להביא גורם בינלאומי מוכר בתחום".

יסייע או יהרוס? העיר אילת. צילום: פלאש 90
יסייע או יהרוס? העיר אילת. צילום: פלאש 90 | יסייע או יהרוס? העיר אילת. צילום: פלאש 90
היומרים באפליקציות ובאינטרנט הפכו לחלופה אמיתית לבתי הקזינו. צילום: אינג'אימג'
היומרים באפליקציות ובאינטרנט הפכו לחלופה אמיתית לבתי הקזינו. צילום: אינג'אימג' | היומרים באפליקציות ובאינטרנט הפכו לחלופה אמיתית לבתי הקזינו. צילום: אינג'אימג'
תגיות:
הימורים
/
קזינו
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף