"יצאתי לסיבוב שבועי בשוק הפשפשים ביפו", כתב לבני בפוסט שפרסם בפייסבוק בו תיאר את שאירע. "חשבתי לתומי שכבר לא אהיה מופתע למצוא שום דבר במקומות האלה עד שלפתע עיני נחו על קופסה בינונית מרופטת למדי מצופה בקטיפה כחולה". הוא פתח את הקופסה והופתע לראות את תוכנה. "שוק הפשפשים.... בסטה עם שטויות ושלל פיצעפקעס.... וקופסת הקטיפה הכחולה הזו. מה לעזאזל, הרגשתי שהלב שלי מתהפך ואמרתי לעצמי שמה שלא יהיה אני לא יכל להרשות לעצמי להשאיר את זה פה ככה. מצאתי את עצמי מתמקח עם המוכר שהסכים למכור לי את זה במחיר 'שווה לכל נפש'".
הפוסט המרגש הפך עד מהרה לויראלי, זכה לאלפי לייקים ומאות שיתופים. גולשים רבים התגייסו לעזרתו של לבני בניסיון לאתר את בני משפחתו של חלל יום הכיפורים, כשלבני מעדכן בפייסבוק על ההתקדמות בחיפושים. "אני קורא עכשיו את סיפור חייו, על ילדותו בטורקיה, הרצון לעלות לבד לארץ, על כך שהתגייס לצה"ל למרות שאולי לא היה בכלל חייב, על הצטיינותו, המשפט שנהג לומר על ארץ ישראל, על כך שיצא למלחמה כשבבית הוא משאיר אישה וילד קטן. זה רק מתעצם. בשבוע הבא אנסה לאתר את משפחתו ואם זה לא יסתדר אמסור את זה למשמורת בבית התותחן שבזיכרון יעקב. שם זה יזכה אני מקווה למקום של כבוד".
בסופו של דבר נוצר קשר עם המשפחה, בעזרת אחד ממכריו של לבני שסיפר כי הכיר את המשפחה ואף יצר עמם קשר בעקבות הפרסום. לדברי המשפחה, "אימו של דוד ברוקס נפטרה לפני כשנתיים ודירתה פונתה על ידי מפנה תכולות, המשפחה כנראה לא ידעה על המצאות כרית הזיכרון והם ישמחו לקבלה בחזרה בתחילת השבוע".
אותו חבר דאג לקשר את אחיו ואחותו של הנופל עם זיו שעדכן: "הרגע ממש הסתיימה שיחת ועידה מרגשת ביני לבין אחותו ואחיו וגיסו של דוד. קודם אעכל בכלל את כל זה ואחר כך אכתוב. לא מצליח בשלב זה לחבר את המילים למשפטים".
התרעות פיקוד העורף