ח"כ זועבי הוזמנה לטקס ביחד עם אישי ציבור נוספים, אך סירבה בשולחה מכתב מנומק. היא הסבירה כי לכבוד הוא לה לקחת חלק בציון טרגדיה אנושית שקיפחה חייהם של מיליוני בני אדם ולעמוד לזכר הקורבנות, אולם לטענתה "חשוב לא פחות להתריע בפניכם על מה שקדם לשואה וסלל את הדרך אליה".
"אני מסרבת להזמנה מתוך ההבנה, שהזיכרון שאתם מחיים, אינו אותו זיכרון שהקורבנות היו לסמלו. השואה מסמלת לקח אחד ויחיד: אין כל הצדקה לרוע, אין הצדקה לפשעים נגד האנושות, ואין כל הצדקה לרצח בני ובנות אדם, וגם לא לאדנות על בני האדם באשר הם", כתבה זועבי.
עוד כתבה כי "דווקא המפלצתיות החריגה של השואה היא זו יוצרת מעמד מיוחד ומחייב, ודווקא היא זו אשר מצריכה אותנו להציל אותה מכל ניצול וממניפולציות רגשניות שנעשות בשמה. והיא זו אשר מצריכה אותנו לא לשתוק. עמי העולם עמדו מנגד כאשר נרצחו שישה מיליון. עמי העולם שתקו גם כאשר נחקקו חוקי נירנברג. עמי העולם שתקו כאשר שרפו בתים, בתי כנסת ועסקים בליל הבדולח, כאשר עצרו אנשים בשל היותם יהודים ועל כן, השואה מחייבת אותנו לא לשתוק כאשר מחוקקים חוקים גזעניים, לא לשתוק כשאר מגרשים ילידים, לא לשתוק כאשר גוזלים את אדמתם ואת רכושם, לא לשתוק כאשר מפוצצים ומוחקים שכונות שלמות ומשפחות שלמות מעל פני האדמה. ולא לשתוק כאשר עוצרים פעילים פוליטיים במעצר מנהלי".
ח"כ זועבי הוסיפה כי השואה "מחייבת אותנו לצעוק בקול גדול. אך בצדו היהודי של המציאות שלנו, נשמע רק קול חלש והקול הפלסטיני מושתק. על כן, אין ביכולתי לקחת חלק. כי אנו חייבת לצעוק בקול גדול. וברור לי שלא ניתן לעשות זאת במהלך הטקס המתוכנן".
היא מסיימת את מכתבה באומרה כי "ומתוך כבוד לשואה, לקורבנותיה ולקחיה, אני פונה אליכם ומבקשת מכן ומכם להתעסק באופן ביקורתי, בשימוש הישראלי המנצל והמגמד את השואה, ולחנך את הישראלים למחשבה ביקורתית, ולערנות מוסרית, לפקוח עיניים מול הדיכוי המתמשך של העם הפלסטיני".