המפגינים שנכחו שלשום בכיכר רבין, בעצרת ההזדהות עם החייל היורה מחברון אוראל אזריה היו גם שלושה חברי כנסת מהליכוד: אורן חזן, נאוה בוקר וגם נורית קורן. לקורן, סגנית יו"ר הכנסת וחברת הוועדה לבחירת שופטים, הספיקה חצי שעה בלבד בטרם התקפלה ועזבה את הכיכר, שבה הייתה עדה לדבריה גם לכמה קריאות לא נעימות כלפיה ואף לפרץ של אלימות כלפי צוותי תקשורת.
ח"כ קורן מעידה על עצמה שידעה תקופות של מצוקה כלכלית, מה שלדבריה מאפשר לה לייצג היטב בכנסת את השכבות החלשות, ועל כן היא
פעילה מאוד בעיקר בתחום החברתי והיא אף עומדת בראש שדולה שעוסקת בהליכי גבייה הוגנים ופועלת להורדת הריבית בהוצאה לפועל.
"באתי להגיד דברים שפויים. הנוכחות שלי הייתה שם בעצם כדי לממש את הזכות הדמוקרטית כמו כל אזרח אחר
ולומר שההליך כלפי החייל לא נעשה כראוי. הנושא צריך להיות נדון בבית הדין הצבאי. בלי מצלמות, צריך היה לעשות תחקיר פנימי בצבא, בדרכים המקובלות, והיו מחליטים אם כן להעמידו לדין או לא, ובזה העניין היה מסתיים. אלא שלא כך התנהלו העניינים שכן נגד החייל התנהל משפט שדה של כל הגורמים".
"לא. אני תומכת בשר הביטחון ובצבא. אני מאמינה שבית הדין יתחשב בכל הנסיבות המקלות. התיק יהיה לפניו, והוא ידון בראיות. אני לא יוצאת נגד הצבא, נגד החיילים או נגד שר הביטחון. יש מדיניות של ממשלה שעושה הכל כדי להגן על האזרחים. הדבר החשוב שצריך לזכור בסיטואציה הזאת הוא שהיה פה מפגע מחבל שבא לרצוח חיילים".
הילדים של כולם", אומרת כעת ח"כ קורן על המסר השנוי במחלוקת. "מי משרת בצבא? הילדים של כולנו".
"אז אני כעורכת דין אומרת שעומדת לו לחייל חזקת החפות עד שבית הדין יגיד את דברו. בית הדין עדיין לא אמר את דברו. אני כאישה שומרת חוק וכאזרחית במדינת חוק אומרת שלפני שאנחנו חורצים דין, הכל צריך להתברר בבית הדין. אני באתי לכיכר להביע את הדעה הדמוקרטית שלי. אני לא יודעת לומר מה בדיוק קרה שם בחברון. אנחנו לא יכולים ישר לבוא ולהוקיע".
"מתחרטת? אמרתי שאני אגיע והגעתי. על מה אני צריכה להתחרט? באתי, ראיתי את האווירה והלכתי".
השבוע פורסם על יציאתה לדרך של יוזמתו של ח"כ דוד ביטן (ליכוד) למתן חנינה לחייל היורה. ח"כ ביטן פתח במבצע החתמה של אזרחים על עצומה שתפנה לנשיא ראובן ריבלין ותבקש ממנו להעניק לאזריה חנינה, עוד בטרם יינתן גזר הדין במשפטו. אלא שח"כ קורן טוענת שיש למצות את ההליך המשפטי ורק אז לפנות לבקשת חנינה. "גרתי בקריית ארבע ואני מודעת לסיכונים שבפניהם עומדים החיילים", היא אומרת. "לפני חודש וחצי ביקרתי בחברון. הסתובבו איתי חמישה חיילי כפיר ששמרו עלי. הם ממש במצב לא נעים. הם במצב שבו הם מסכנים את חייהם. לפעמים אני יכולה להבין שקורה מקרה שצריך לנטרל את המחבל. במקרה של אוראל אני חושבת שצריך למצות את ההליך המשפטי ורק אחר כך לתת חנינה. יכול להיות שבנסיבות כאלה או אחרות נכון יהיה לפעול כך. אבל אם יורשע, בוודאי אתמוך בחנינה".
"בוודאי. היה יישוב יהודי בחברון עוד לפני הקמת המדינה. הייתה החלטת ממשלה להקים את קריית ארבע. שלחו אותם לעשות ציונות עוד לפני המהפך. יש לי חברים ערבים בחברון שגדלו ועבדו אצלנו. אחי הראה לי לפני חודש וחצי ששלחו לו הודעות. ערבים רוצים למכור את הבתים ברחוב השוהדא".
"בנושא של קצב, צריך לדרוש ממנו בדיוק מה שדורשים מכל אסיר אחר. אם למשל דורשים מאסיר אחר שנשפט על עברה דומה להביע חרטה קודם לחנינה או שחרור מוקדם, אז צריך לדרוש גם ממנו. צריך להפעיל לגביו אותן אמות מידה בדיוק. צריך לנהוג בקצב כמו בכל אסיר אחר".
בכל הנוגע לעתיד, ח"כ קורן מקווה להיבחר לקדנציה נוספת ואף חותרת לתפקיד שרה בממשלה. "אני רוצה להתקדם ולהיות שרה", היא אומרת. "במיוחד מעניין אותי חינוך. הייתי רוצה להיות שרת חינוך, רווחה או איכות סביבה".
התרעות פיקוד העורף