"הפנייה לבית המשפט נעשתה כבר מזמן אבל לא זז שם שום דבר. הוא לא משלם לי מזונות ואף אחד לא אוכף את זה, כל התהליך לוקח הרבה זמן ובינתיים אני גרה אצל ההורים שלי. בביטוח הלאומי לא עוזרים לי כי אני עובדת, אבל יעזרו לי אם אפסיק לעבוד, למרות שאני מרוויחה שכר נמוך. מה המדינה רוצה? שאני אכנס למצוקה? אני לא אכניס את עצמי למצב כזה. כל אחת אחרת, אם לא הייתה לה תמיכה מהמשפחה, הייתה נופלת וקורסת. אין מספיק הבנה מצד המדינה. צריך לקצר תהליכים ולא להיות חביבים לגברים, זה נגד כל ההיגיון ונגד כל ההלכה".
כך, במילים שנובעות מתוך כאב גדול, מתארת ס', צעירה שמצאה את עצמה זמן קצר לאחר תחילת חייה הזוגיים עם שני ילדים קטנים ובעל שברח לחו"ל. “הטעות הכי גדולה שעשיתי הייתה שלא הוצאתי לו צו עיכוב יציאה מהארץ", היא ממשיכה, “אף אחד לא מדמיין שאני עגונה, זה נראה לאנשים הזוי. אני בעצמי לא מאמינה שהסיפור הזה נפל עלי".
שלא כמצופה, מי שמצליחים לעתים לקצור הצלחה ולהחזיר לכמה מהנשים את החופש שנגזל מהן הם דווקא לא עורכי הדין לגירושים בעלי השם, אלה שגובים מאות שקלים רק לפגישת ייעוץ ועוד כמה עשרות אלפים על המשך ייצוג, אלא טוענות רבניות, שעיקר התמחותן הוא דיני הלכה. והן עושות את זה לגמרי חינם.
התהליך של שטרן, מרגע שפנתה ל"יד לאישה", ארך כשנה וחצי. בסך הכל היא הייתה מסורבת גט חמש שנים. כמו במקרים רבים אחרים, גם בעלה של שטרן ניסה לסחוט ממנה כספים ובכך עיכב את תהליך הגירושים.
"זו המומחיות שלהן, בית דין רבני זה עולם אחר לחלוטין. אתה לא בא לנהל משא ומתן, אתה לא בא לדבר או להיות נחמד. יש פה משפט, והדינים בהלכה הם שונים לחלוטין מהחוק של משפט אזרחי. מי שבקיא בדיני ההלכה יודע מה לעשות, והטוענת הרבנית לא ויתרה".
ל"יד לאישה" הגיעה ב' אחרי שאמה ראתה פרסום שלהם. היא התקשרה וקבעה פגישה עם תהילה כהן, אחת מעורכות הדין. “חשבתי שעורכי דין זה משהו קשוח, מקצוע לא פשוט, מישהו קר, ואז נסעתי לתהילה. ישבתי ופרקתי הכל, סיפרתי לה את כל הסיפור שלי. היא הייתה הרבה יותר מעורכת דין; היא שמעה אותי, קיבלה אותי בכל החום שאפשר. כשיצאתי ממנה הרגשתי מחוזקת, היא נתנה לי כוחות וביטחון והבטיחה שנצליח".
"השינוי שאני חולמת עליו ומקווה שיקרה לפני שאפרוש לגמלאות זה שבית דין, ברגע שבעל צריך לתת גט ויש סיבה לחייב אותו, לא ילחץ על האישה ולא יכניס את הילדים, את המזונות והמשמרות שלהם לתוך הסוגיה. אם בני הזוג צריכים להתגרש, זה לא שייך. אם הבעל היה אלים ונפסקו לאישה מזונות גבוהים, אז שבית הדין לא ידחה את הגט. אם בית הדין היה אומר בצורה ברורה 'אתה צריך לתת גט, מה הילדים שייכים?', אז הבעלים בכלל לא היו מבקשים את זה, אבל מכיוון שבית הדין משתף פעולה ומטה להם אוזן, אז הבעלים יודעים שהם יכולים להכניס את הילדים לעסק. אני מאמינה שזה יקרה, זה אפשרי".