גם השנה, כמו ב־18 השנים האחרונות, תשתתף בטקס האלטרנטיבי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה גלריה אקלקטית למדי של דמויות, שיתארו כיצד משפיע זיכרון השואה על חייהם - מעין מיקרו־קוסמוס של תפיסת השואה בחברה הישראלית העכשווית. את הטקס ינהל אמנותית אבי גיבסון בר־אל, האיש שייסד את האלטרנטיבה. תנחה שרית וינו־אלעד.
בין המשתתפים ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני), איש תקשורת לשעבר, שידבר על התגברות החקיקה הלאומנית - מה שנחשב לכאורה למדרון חלקלק שיכול להמיט אסון על דמותה הדמוקרטית של המדינה; אודי אלוני, במאי וסופר, שיספר על ניצולי שואה שאושפזו בבית החולים כפר שאול, ושמעו את קולות הנרצחים מהכפר דיר יאסין, שעל אדמותיו הוקם בית החולים; הסופר ישי שריד, שידבר על אמירתו "בפעם הבאה נחזיק את אלוהים קצר, שלא יתפסו אותו שוב עם המכנסיים למעלה"; העיתונאית מרב בטיטו שתספר על הנאצים ויהודי מרוקו; המוזיקאית רות דולורס־וייס, שתשיר את "די וועלט איז גרויס" (העולם גדול);
ליאור טל שדה, ראש בית המדרש "בקולות", פובליציסט ופעיל חברתי, שיעלה את הסוגיה איזה כיוון ינצח - מדינה יהודית או דמוקרטית? שני כיווני מחשבה מרכזיים שמתנגשים זה בזה; אמנון פישר, שחקן ומוזיקאי, שישיר את השיר "הבן של יוסף ומלי"; השחקנית והבמאית סמדר יערון תופיע בדמותה המיתולוגית זלמה מתוך ההצגה "אנתולוגיה", תפנה אל שרת התרבות ותאמר לה: "אחרי כל מה שעברתי במחנות, את לא תגידי לי מה זה קולטורה"; רותם אילן, מנהלת תחום הגירה באגודה לזכויות האזרח, תספר על ילדי המהגרים שחיפשו מקלט בטוח בישראל, ובמקום זה חיים במעצר או מגורשים; והשחקן מוטי רוזנצוויג יעלה קטע מתוך "יומן מלחמה 2014" מאת סלמאן נאטור.