כל הנושא של מוות על קידוש ה', והשבח והמעלה של המקדש שם שמיים במותו, נאמר בדיעבד. אם נגזרה גזירה ומוציאים יהודי להורג והוא עולה לגרדום וקריאת "שמע ישראל" בפיו, בוודאי שזו המדרגה העליונה שאליה שאף רבי עקיבא להגיע. אך מלכתחילה הקב"ה לא מבקש זאת, אלא חיים של קדושה.
עקב סמיכות התאריכים ארשה לעצמי לשתף אתכם במכתב שכתבתי לנכדתי ליטל, בעת שחוותה לאחרונה סיור לימודי בגיא ההריגה באירופה:
"קשה לנו להבין לאלו מדרגות ופסגות מסוגלים יהודים להגיע. אך זוהי עובדה. הנאצים ועוזריהם בכל אתרי ההשמדה לא שיערו כי צאצאיהם של יהודים אלו, המושפלים והנאנקים, הטבוחים וההרוגים, יקומו מעפרות תבל ויקימו בעזרת השם מדינה משלהם, שבה יצמחו מחדש כל האילנות אשר נגדעו בשואה.
"סגרי את עינייך לרגע ותני לדמיון דרור. סגרי עינייך ממראות איומים אשר ראיתן שם, ובכנפי דמיונך עופי אל ירושלים המתחדשת, אל תל אביב ופתח תקווה, אל בנימינה ובאר שבע, אל מראות עמק יזרעאל ואל חבל הבשור, אל כחול הכנרת ותכול השמיים הפרוש מעל מדינתנו.
שבת שלום.