"את טוענת שנענשת מספיק מעצם הפיכתך לאם שכולה שבתה הקטנה נהרגה ואין טעם להעניש אותך פעם נוספת. זה מאוד דומה להורים ששוכחים את הילד באוטו והוא מת ממכת חום, ואז מבקשים שלא יענישו אותם, כי השכול הוא העונש", אמר גזית. "ההאשמה שנתנו לי היא אותה האשמה, גרימת מוות ברשלנות", אמרה אסולין, "אבל זה ממש לא אותו דבר, תאונת דרכים ולשכוח ילד באוטו. אני לא חושבת שהייתה פה חוסר זהירות, זה פשוט קרה. אין מה לעשות, אנחנו חיים בעולם שיכולים לקרות דברים כאלה. אתה יכול בוקר אחד גם לא לקום. אז הקדוש ברוך הוא החליט שזה יקרה בתאונה ולא בלקום בבוקר". "אבל הקדוש ברוך הוא לא נהג ברכב שלך כשהחלטת לבצע פניית פרסה", טען גזית. "לא עשיתי פניית פרסה והבת שלי הייתה חגורה בכיסא שלה, ואני נהגתי מאוד בזהירות", השיבה אסולין, והשיבה בחיוב לשאלת גזית, שהייתה אז נהגת חדשה, ושלא צריך לשפוט ולהעניש אותה על האירוע, כי כבר נענשה בידי שמים.
עורך הדין המייצג אותה אלעד בלעיש הצטרף לשיחה ואמר: "מאחורי כל תיק יש בן אדם ופה יש מקרה מאוד טראגי ומאוד קשה. ביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה שיעזור לה להניח את התיק הזה מאחוריה ולבנות מחדש את חייה, לטפל בבתה התינוקת החדשה. כל אדם וכל הורה יודע, שכולנו יכולים למצוא את עצמנו במקום הזה". "לא", עצר אותו גזית, "לא כולנו יכולים למצוא את עצמנו במקום הזה, כי לא כולנו נוהגים בדרך שנהגה מריאן". עורך הדין השיב, שכתב האישום מסתמך על אנשים שאינם בוחני תנועה או אנשי מקצוע, והדגיש: "בוחן התנועה טען שהיא לאו דווקא עשתה פניית פרסה אלא סטתה לנתיב הנגדי, לא ברור למה".
''דעל ההשוואה בין נהיגה רשלנית לשכחת ילד ברכב אמר עוה"ד: "יש הנחייה של פרקליט המדינה, שבמקרה שאדם שכח את ילדו ברכב, ומדובר ברשלנות חד-פעמית רגעית קצרה, והילד מת, אנחנו כמדינה לא נרצה להגיש נגדו כתב אישום, שזה מקובל והגיוני, כי מטרת מערכת המשפט היא להעניש, להרתיע ולמצות את הדין, ובמקרה הזה כל המטרות כבר הושגו. מריאן כבר קיבלה את העונש מידי שמים. היא כבר הורתעה ואני מאמין שכל הורה שנחשף לזה יודע שזה עלול לקרות גם לו. וזו הסמכות שיש ליועץ המשפטי במקרים כאלה. את השאלה למה מלכתחילה הוגש כתב אישם צריך להפנות לפרקליטות. יש פה שיקולים נוגדים, מצד אחד הרתעה מפני תאונות דרכים ורשלנות, ומצד שני יש פה אדם שנפגע מזה. במקרה הזה מריאן נפגעה אנושות".
התרעות פיקוד העורף