"לא נראה לי. זה לא הסגנון שלו".
"לא בטוח שהוא היה נשאר בחיים כדי לספר את מה שקרה. זה היה גלעד נגד שני מחבלים, ולא התרשמתי שמדובר בטיפוס של לוחם. אני מאמינה שהוא נלחץ באירוע. גלעד היה ילד שניסה להינצל, ואין בלבי כל כעס עליו, רק הזדהות".
אחרי השחרור מהשבי החל שליט לבנות את חייו מחדש. בשנים האחרונות הוא נעדר מהאזכרות שעורכת משפחת ברק לבנה. "ראיתי אותו בעיקר לאחר שחזר מעזה", מספרת נלי, "חוץ מהביקור אצלנו בבית הוא הגיע לאזכרה הראשונה ולתחרות היאבקות על שמו של חנן. כשבעלי דודי נפטר לפני ארבע שנים גלעד בא גם לשבעה. מעבר לכך אין כל קשר בינינו ואני לא מתכוונת ליצור קשר ביוזמתי.
"היה נחמד אם הוא היה מגיע מדי פעם לאזכרה, ואני חושבת שמי שרוצה מוצא את הדרך", ממשיכה נלי, "אני מדברת מדם לבי ויודעת שחנן לא ויתר עליו כאיש הצוות שלו, אז הייתי שמחה לראות שגלעד מחזיר לו אותה הערכה. גם שיחת טלפון שנתית תספיק".
"אני יכולה להבין את הרצון של גלעד להתרחק קצת מהטראומה ולבנות את חייו מחדש, אבל נראה לי שהוא התנתק מספיק. להגיע לאזכרה פעם בשנה לא נראה לי מורכב, הרי חיילים אחרים של חנן מגיעים גם פעמיים בשנה. אם גלעד יגיע לאזכרה השנה זו בהחלט תהיה הפתעה מבורכת, וכל הבא ברוך הבא. אני לא כועסת, רק כואבת. מי שרוצה מוצא את הדרך להגיע, לכבד או לשמור על קשר".
התרעות פיקוד העורף