גזית ציין שוינשטיין עונתה בחייה על ידי משפחתה החרדית, שהפנתה לה עורף, ולאחר ששמה קץ לחייה, אותה משפחה רצתה להכתיב כיצד תיקבר. "אלה דברים מעוותים", ענה גוטווין, "זה לא נכון. אני ישבתי עם אבא של אסתי עוד בבוקר, עוד לפני שהגיעו לבית המשפט. לכן לא האבא ולא נציג מטעמו הגיעו לבית המשפט, כי הם לא רצו להתערב בהלוויה. הם אמרו לבת 'תעשי מה שאת רוצה'. המשפחה שלחה מסר לבית המשפט שאין לה התנגדות להלוויה על פי צוואתה. הלכו לבית משפט כי זה מה שהם החליטו, אגודת 'הלל', לעשות עוד שיימינג ועוד כותרת משפטית. בפסק הדין השופט כותב שהמשפחה לא הגיעה ואין מניעה".
"לוקחים פה ציבור חרדי ומשמיצים אותו ואף אחד לא יודע מה קורה", הדגיש גוטווין. "בשבוע שעבר בהלוויה של מוטי זיסר שרו שיר בלוויה, שיר שהוא אהב, למי זה מפריע? וזה בחברה קדישא אורתודוקסית בתל אביב, שלא תחשוב שהם משהו אחר. לוקחים ציבור ומכפישים אותו". גזית ציין שנגעל לראות גופה מושלכת לקבר בלוויה יהודית, וגוטווין השיב: "כשלוקחים נבלה של בן אדם, שורפים וזורקים את האפר שלו, זה מגעיל וזה דוחה, וזה לא אמור להיות ככה. אני מוזמן להלוויות בבתי עלמין אזרחיים כי המשפחה רוצה לשלב אזרחי ודתי".
בנושא הקבורה האזרחית אמר אלון נתיב, מנכ"ל ארגון "עלי שלכת": "החוק ברור בנושא, וקבע שאדם יכול להיקבר על פי אמונתו, להשאיר צוואה ולהורות מה הוא רוצה, ורצונו גובר על הרצון של כל מי שנשאר אחריו. מאות רבות בשנה מבקשים שגופם יישרף ואפרם יפוזר, אבל יש מספר בודד של בתי עלמין אזרחיים. המשרד לשירותי דת מנהל מאבקים לא פשוטים כדי שהם יהיו רק מקומיים או רק ללא יהודים, או עם כל מיני מגבלות כאלה ואחרות. המדינה לא פותחת מספיק בתי עלמין אזרחיים ונלחמת במי שפותח, ובתי העלמין האזרחיים הולכים ומתמלאים".