שיחה מפתיעה לנועם פדרמן: "ביבי מתרפס, יש שמאלנים שצריך לתלות"

דרור: "הלו, בוקר טוב, נועם פדרמן?"

נועם פדרמן: "נכון".

דרור: "היי, זה שי ודרור".

שי: "מה העניינים?"

דרור: "אנחנו מדברים כאן בשידור על ההתבטאות שלך".

נועם פדרמן: "מי זה? מי זה?"

שי: "שי ודרור, אתה זוכר?"

נועם פדרמן: "אה, אתם פעם הבאתם לי 22 אלף שקל".

שי: "הבאנו לך 22, לממן לילדה את הלימודים".

נועם פדרמן: "בטח, וודאי".

דרור: "את החתונה".

שי: "את החתונה? מה זה היה?"

נועם פדרמן: "מה? מה?"

דרור: "את החתונה".

שי: "את החתונה, מה רצינו לממן?"

נועם פדרמן: "אה, החתונה זה קצת מדי, אבל לימודים, לימודים".

שי: "אתה רואה מה זה?"

דרור: "תשמע, אנחנו...".

נועם פדרמן: "אולי גם הפעם תסדרו משהו, אולי תגידו לי איזה...".

שי: "חכה, חכה".

דרור: "רגע, רגע, אנחנו מדברים איתך הבוקר על ההתבטאות שלך, שאמרת באיזה כנס, אם אני לא טועה, שהשמאלנים...שהבעיה במדינה זה השמאלנים".

שי: "שצריך לעקור אותם מהשורש".

דרור: "ואנחנו נטפל בהם".

נועם פדרמן: "בוודאי".

נועם פדרמן: "אמרתי יותר מזה. אמרתי שהשמאלנים...".

דרור: "מה? מה? מה? אנחנו לא שומעים, מה?"

נועם פדרמן: "אני באזור בלי קליטה, אם תתקשרו אלי עוד כמה דקות זה יהיה יותר טוב".

דרור: "עוד כמה דקות אנחנו לא פה, אבל אתה יכול לדבר".

נועם פדרמן: "אמרתי שהשמאלנים הם גם ארורים".

שי: "לא מבינים, אבל גם כשאתה מדבר ברור לא מבינים אותך לפעמים".

נועם פדרמן: "אני בכביש בין חברון לירושלים".

שי: "בכביש בין חברון ל...תיזהר, זה מסוכן שם, מה קרה לך, נועם, מה אתה מסתובב במקומות האלה?".

דרור: "הוא נגוז".

שי: "או או, או או. הוא בכביש בין חברון לירושלים ופתאום הקו נפל. או או".

דרור: "הוא אמר שצריך לעקור את השמאלנים מהשורש, שאנחנו נטפל בהם".

שי: "השמאלנים הארורים".

נועם פדרמן: "כמו שטיפלתי בכם, אתם שילמתם לי 22 אלף שקל פעם, לא?"

דרור: "אם זה בדרכים לגיטימיות בבית משפט זה בסדר, אבל יש דרכים, אם השמאלנים הם כאלה גרועים, הם הבעיה של המדינה...".

נועם פדרמן: "בוודאי. אם לא הם, מי הבעיה? הם אלה שנותנים את זריקת המרץ לערבים לרצוח יהודים".

---

שי: "הדרכה? מה מדריכים אותך? אתה יודע שם הכל על האזור. פה זה חברון, פה זה ערבים. מה הוא אומר? מה הוא אומר?"

נועם פדרמן: "הבעיה זה לא הערבים, הבעיה זה אתם, השמאלנים, אמרנו כבר".

שי: "הוא אומר, המדריך אומר 'הבעיה היא השמאלנים לא הערבים'".

נועם פדרמן: "ברור ברור. תראו, מי אלה שתוקעים סכין בגב האומה? שמאלנים".

שי: "בטח".

דרור: "אז מה צריך לעשות איתם?"

נועם פדרמן: "מי אלה שרודפים יהודים טובים? השמאלנים".

שי: "תן לי לענות לך"

שי ודרור: "שמאלנים".

נועם פדרמן: "בודאי, ברור, ברור".

שי: "מה עוד? מה עוד?"

נועם פדרמן: "תראו, גם אתם שמאלנים, ואתם, למשל, גם כן פעם ניסיתם לעשות עלינו איזה סיבוב, וחטפתם".

שי: "איך אתה יודע שאנחנו שמאלנים?"

נועם פדרמן: "ברור לי".

דרור: "הכל ברור".

שי: "הכל ברור לך".

נועם פדרמן: "ואז חטפתם תביעה ושילמתם 22 אלף שקל".

שי: "22 אלף שקל"

שי: "נכון".

נועם פדרמן: "הייתה קטינה, ניסיתם להסתלבט עליה, וחטפתם מה שחטפתם".

שי: "חס וחלילה. תגיד, רגע, אז...".

דרור: "מה 'חס וחלילה'?"

שי: "מה 'חס וחלילה'? לא יודע, אני מוסיף לו 'חס וחלילה'".

דרור: "אז מה נעשה עם השמאלנים האלה? אם הם כאלה גרועים ומציקים למדינה, וגורמים ל...מה אתה אומר? סכין בגב, סכין בגב האומה, אז צריך לעשות איתם משהו".

שי: "הוא לא יגיד את מה שאתה רוצה שהוא יגיד".

דרור: "לא, איך נטפל בהם?"

שי: "הוא לא יגיד לך שום דבר".

שי: "יופי, נו, בסדר".

דרור: "אבל לפי המשפט אין גזר דין של תליה בכיכר העיר".

נועם פדרמן: "בוודאי. על בגידה?"

דרור: "על בגידה במלחמה יש רק, לא באמצע, רק בזמן מלחמה".

נועם פדרמן: "לא, לא, לא, לא. בגידה יש עונש מוות, עונש מוות ספציפי".

שי: "אבל איפה יש כיכר מספיק גדולה בשביל לתלות את כל השמאלנים אתה יודע כמה זה?"

נועם פדרמן: "אין הרבה, בחייך, כמה שמאלנים כבר יש?"

דרור: "לא, אין הרבה. אתה יודע, כיכר אורדע ברמת גן תספיק".

שי: "לא? בפלאפל?"

נועם פדרמן: "תראו איה מיעוט אתם".

שי: "איך?"

נועם פדרמן: "כמה שמאלנים כבר יש במדינה?".

שי: "כן".

דרור: "טוב, בסדר".

שי: "טוב, נו. כל פעם אתה אומר את אותו דבר ומקבל את אותן כותרות, ועוד פעם מתקשרים, ועוד פעם אתה אומר צריך לתלות אותם בכיכר העיר".

נועם פדרמן: "ראית מה זה? הנה גם אתם נפלתם בפח והתקשרתם אלי"

שי: "במשפט, כמובן. אתה לא מחדש שום דבר כבר, זה משעמם, נהיה משעמם".

דרור: "לך יותר קיצוני".

נועם פדרמן: "אז למה התקשרתם אלי?"

דרור: "כי חשבנו ש...".

שי: "חשבנו אולי הקצנת עם השנים, אתה יודע, אנשים מתבגרים הם מקצינים".

דרור: "שהלכת הלאה".

שי: "לא, צריך לעשות משפט, והכל בצורה חוקית".

דרור: "בכיכר העיר. מה חדש?"

דרור: "מה עם ההסכם עם טורקיה?"

נועם פדרמן: "רגע, ושום חקירה במשטרה או בפרקליטות לא תשנה את דעותיי".

דרור: "כן, אתה נחקר עכשיו על הדברים האלה שאמרת".

נועם פדרמן: "כן, נו. עוד חקירה אחת יותר, חקירה פחות, לא מזיז לי כבר".

דרור: "לא משנה כלום".

שי: "טוב, תשמע".

שי: "מאיפה הבאת את האסוציאציות המוזרות האלה".

דרור: "טוב, נועם פדרמן, שיהיה לך...".

שי: "שיהיה לך המשך...".

נועם פדרמן: "רגע, רגע, שאלתם מה עם ההסכם עם טורקיה, ודאי".

דרור: "מה נעשה כדי לסכל את ההסכם הזה?"

שי: "אולי נתלה את כל הטורקים בכיכר אורדע?"

נועם פדרמן: "יש פתגם כזה, 'להרוג טורקי', אתם מכירים את הפתגם הזה".

שי: "אז מה אתה אומר על זה?"

נועם פדרמן: "טורקי אחד זה להרוג ולנוח, אבל אם זה הרבה טורקים, זה 20 מיליון יורו".

דרור: "אז מה אתה אומר על הזה?"

שי: "אז מה נעשה לו?"

נועם פדרמן: "ביבי הוא לא שמאלני, הוא סתם נכנע לשמאל".

דרור: "אה, הוא לא שמאלני".

שי: "אז מה נעשה לו? משפט? נעשה לו משפט בכיכר העיר גם?"

נועם פדרמן: "לא, ביבי לא, ביבי הוא סתם מתרפס. הוא לא אחד שתוקע סכין בגב האומה".

דרור: "נועם פדרמן, שיהיה בוקר טוב".

שי: "נועם, שיהיה יום טוב".

נועם פדרמן: "'שוברים שתיקה', 'תעאיוש', כאלה. אלה החומרים הרציניים".