שושנה נוריאל היא אישה בת 70 שהוצאה ממיטתה לקול הדפיקה בדלת של נציגי היזם ועורכי דינו. איתה מתגוררים שני ילדים בוגרים, בשל היותם נזקקים בעצמם, לאחד מהם ילדה חולת אפילפסיה שלקול הדחפורים שהמתינו בחוץ הרטיבה במיטתה מחרדה. לשושנה תינתן אמנם דירה חלופית בפרויקט בתוך חודשיים אבל לילדיה אין כל פתרון קבע חלופי. "את הילדים החתימו על הסכם פינוי שמבטיח להם דירה בתוך עשר שנים אבל ללא כל ערבויות, בניגוד להבטחות היזם בעל פה, ובתנאי שפרויקט הפינוי-בינוי יסתיים בהצלחה. כך היזמים הופכים את התושבים לבני ערובה וזורעים לחץ בשכונה להתפנות. גם שושנה עצמה לא מקבלת דירה בערך שווה לערך הקרקע שביתה יושב עליה", אמר ח"כ יונה. גם משפחת נעימי, שאב המשפחה גם הוא בשנות השבעים לחייו, הוחתמה בכוח ובאיומים זהים על חוזה זהה שמחייב אותם לפנות את בתיה בתוך חודשיים ולקבל את הצעת היזם כלשונה.
לח"כ יונה יש פתרון בדמות הצעת חוק שמקבלת תמיכה נרחבת בכנסת ותעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה שבבסיסה בקשה להסדיר בחוק את מעמדם של תושבי שכונת הארגזים ושכונות עוני נוספות המועמדות לפינוי-בינוי. הצעת החוק מבקשת להשתית על היזמים חובה לפצות את המפונים בערך שווה ולכלל המפונים ולא לאפשר להם להמעיט ככל הניתן את גובה הפיצוי ואת מספר המפונים שזכאים לפיצוי כפי שקורה היום.
התרעות פיקוד העורף