אמה של הלל, רינה, מיררה בבכי: "להתראות נסיכה שלי", והוסיפה: "מה המילים שאפשר להספיד פרח, נשמה טהורה? ילדה עם עוצמה. החטא היחיד שלך שהיית כמעט מושלמת. לפני 13 שנים וחצי, אחרי הרבה אתגרים וניסיונות, זכיתי ללדת אותך. מאז היה אור בחיי, היה לך כתר של אור, הפכת אותי לאימא. זכיתי הללי, 13 שנים וחצי אבא נתת לי פיקדון, ואני מחזירה לך את הפיקדון באהבה ואמונה".
עוד אמרה האם הבוכיה: "בתוך הלב הכואב שלי אני פונה אלייך האימא המוסלמית ששלחת את הבן שלך לדקור. ערבים-מוסלמים, חינכתם לשנאה, תעשו בדק בית. כל האסלאם לא ינצח, ואני פה אומרת הללי – להתראות מתוקה. קחי חיבוק אחרון של אימא".
השר אריאל אמר הלווייה, כי "מי שאומר שיהודים הם מרעילי בארות הוא באופן אישי ולאומי אחראי לרצח הזה".
"הלל, לא היית צריכה להיות פה היום", כך אמר שר החינוך נפתלי בנט בפתח דבריו בהלווייה. "היית צריכה להיות עם חברותיך, נהנית מהחופש הגדול, במקום זה החברות שלך כאן איתך, ואבא ואמא ואחיותיך ואחיך ועם שלם שמחבק אותך ובוכה".
"אבל הלל", המשיך השר בנט, "הגענו לחבק אותך מאוחר מדי. רגע אחד היית שם לבדך, בטוחה ושלווה במיטה שלך. אבל יש מי שהשלווה הזאת מוציאה ממנו תאוות רצח שאנחנו פשוט לא מצליחים להבין, החינוך שקיבלנו לא מבין רצח כזה".
"אויבינו חושבים שהם יכולים לקטוע את שרשרת הדורות של העם היהודי בעיר האבות. הם טועים. אנחנו כאן לנצח. מי שמוותר על קריית ארבע-חברון - מוותר על ארץ ישראל כולה".
בניסיון לעצור את המחבל הגיע אחד מחברי כיתת הכוננות, שוקי גלבוע, אל הבית המבודד בשכונת החרסינה יחד עם חברי כיתת הכוננות, הוא נכנס אל הבית וזיהה את המחבל, אולם בטרם הצליח לנטרל אותו הוא נדקר ונפצע באורח קשה.
אמה של הלל, רינה אריאל, אמרה בגלי צה"ל: "היה פה רצח מכוון של מכה ועוד מכה ועוד מכה. ילדה קטנה בת 13 וחצי, שרק התחילה את החיים. אנחנו גרים בבית האחרון בקריית ארבע, המחבל עשה דרך קלה אלינו הביתה. כמה עברנו בחצי שנה האחרונה. אני עולה לשידור בתוך הכאב . הבית הקטן שלי חרב".
"אנחנו כל בוקר סוגרים את החלונות מרוב פחד. השארנו את החלון היום פתוח כדי שיהיה להלל אוויר. בחלון הזה המרצח הערבי נכנס ורצח. אנחנו לא חייבים לחיות ככה. רק אתמול היא הספיקה לרקוד והייתה מלאת התרגשות. ביום שני הייתה אמורה להיות לה עוד הופעה. היא רוקדת 5 שנים. הדבר היחיד שהיא רצתה זה לחיות. תבואו לנחם, לחזק, אני מזמינה את כולם לבוא לראות את המקום בו גדלה הלל" הוסיפה האם.
"הלל היתה רקדנית אצילית ושקטה, עם המון המון כח בתנועות שלה. התנועות שלה הראו מי היא היתה." כך ספרה למעריב אסתר מירום, מנכ"לית "הריקוד, מרכז לאומנויות המחול", שם רקדה הלל ז"ל בשנים האחרונות. מירום סיפרה כי הלל רקדה כמה שעות בשבוע, אצל מספר מורות בסגנונות שונים. היא היתה בלהקת המחול של המרכז בקרית ארבע, ואתמול הופיעה עם מאות בנות בירושלים. בנות הלהקה שרקדו עימה, מספרות עליה ועל הנסיעה האחרונה שלהם יחד הביתה, לקרית ארבע, נסיעה שכולה צחוק ונעורים.
"כמו כלה, אצילית שקטנה ומלאת עוצמה, רקדת אתמול במופע ענק בירושלים מול מאות נשים, זאת החוויה שאחריה נגדעו לך החיים , איך אפשר להמשיך? איך? חלק כל כך חשוב מאיתנו הלך ללא הודעה מוקדמת בכזאת אכזריות , הללי המדהימה, את בטח עולה למעלה בצעדי הריקוד המדהימים והאצילים שכל כך אפיינו אותך. לא נשכח אותך לעולם", כך כתבה בעמוד הפייסבוק של המרכז למחול.
"על הבוקר אמא שלה כתבה לי הודעה כמה יפה היה אתמול, וכמה הריקוד חשוב להלל. עניתי לה שהלל מהממת. כמה דקות אחר כך קיבלתי הודעה שהלל נפגעה. אין מילים להסביר את היגון המאוד מאוד גדול הזה. זה מאוד חזק לנו שההופעה אתמול היתה הפרידה שלה מהעולם", סיפרה בכאב מירום.