"מה אתם רוצים, שאני אגיד שהייתי מבינה, שהייתי מעכלת, שהייתי מנסה לשים את עצמי בנעליו של הרוצח ואומרת 'כנראה היו לו חיים קשים'? כנראה שלא", כתבה אהריש. "אולי הייתי מחפשת נחמה, אולי הייתי מבקשת ללכת אחריה, אולי הייתי מחפשת דרך להחזיר את הזמן כדי לא להתעורר לאותו בוקר. מה שבטוח הייתי שואלת זה למה? למה אלוהים? למה אותה? למה היא? עד מתי? עד מתי ייגדעו כאן חיים חפים מפשע? לא יודעת מה להגיד לכם, אני יושבת לי איפהשהו באמצע העולם כרגע, מנסה להסביר עד כמה המציאות מסובכת, מתסכלת ובלתי אפשרית לכולם, ועד כמה בעיקר נמאס מכל זה".