“המבצע היה מעשה גבורה", אומרת אורן, “אבל לא בשבילנו. אנחנו נשארנו לבד, ללא תמיכה וללא עזרה. מתעלמים מאיתנו כדי שלא נהרוס את השמחה".
“למשפחה שלנו זה אף פעם לא שינה איך אבי נהרג", אומרת גונן, וחוזרת אל הרגעים הדרמטיים. “ההורים שלי ניסו להפחית את המתח ואת הלחץ כדי שאחי ואני נישאר רגועים, הם ניסו לתת לנו תחושה שהכל יהיה בסדר, אבל גם כילדה קטנה הבנתי שקורה משהו רע. את כל השבוע שקדם לחילוץ אני זוכרת כחוויה קשה, אבל אצלי ההיסטריה התחילה כשירו באבא. הטראומה שלי היא כמו של כל ילד שראה הורה שלו נהרג בפיגוע. זה קשה וזה תמיד יהיה קשה.
“דורה הייתה מקרה מיוחד. היא הוצאה מבית החולים בצורה אכזרית ונרצחה על ידי אנשיו של אידי אמין. אין הרבה מקרים כאלה. האחרים נהרגו בזמן המבצע וזה היה צפוי".
התרעות פיקוד העורף