לקראת מצעד הגאווה: מי דואג לבני הנוער הלהט"בים במצבי סיכון?

מאות נערים ונערות מכל המגזרים נאלצים להתמודד מדי שנה עם משפחה וסביבה דוחות, ואף מאיימות, מדי שנה רק בשל זהותם. בארץ קיים מתקן יחיד בת"א המסייע להם

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
מצעד הגאווה בחיפה
מצעד הגאווה בחיפה | צילום: אורי שמילוביץ'
2
גלריה

יעל דורון, אישה בת 43 , אמא לילד ולסבית, היא עובדת סוציאלית המתמחה בילדים ונוער וזו שמנצחת על המסגרת ומנהלת את "בית דרור". "רבים מבני הנוער הלהט"בים שמגיעים אלינו נחשפים מגיל צעיר לצד הכי מכוער של החברה. גיל ההתבגרות הוא גם כך בעייתי, על כל שאלות הזהות שעולות בו, וכשמוסיפים לזה להט"ביות ואת המחסור בתמיכה משפחתית, זה כמעט בלתי נמנע שהם יהיו בסיכון. הם עלולים להגיע למצבים הרסניים במיוחד, שיטוט ברחובות, חבירה לאנשים מזיקים, הפרעות אכילה והפרעות רגשיות, צריכת חומרים מסוכנים, זנות. לפעמים הם מגיעים אלינו חסרי כל". יעל מדגישה כי בית דרור לא נועד להרחיק עוד יותר את בני הנוער ממשפחותיהם, נהפוך הוא: "המטרה העיקרית שלנו היא להחזיר אותם הביתה. העובדות הסוציאליות שלנו עובדות עם המשפחות ועם בני הנוער במקביל וביחד אנחנו מנסים להראות להם שהשד לא נורא כל כך ושניתן לאחות את השבר ולאחד בחזרה את המשפחה, אבל זה אינו המקרה הרווח".

מנהלת בית דרור - יעל דורון
מנהלת בית דרור - יעל דורון | מנהלת בית דרור - יעל דורון

העבודה להגשמת המטרה הזאת, גם כשצולחת לבסוף, היא ארוכה ולעתים כואבת. "זה מתחיל מלספר את הצרכים הכי בסיסיים שלהם. לפעמים הם מגיעים יחפים, אחרי שלא התקלחו שלושה ימים. את האמון מייצרים כשקודם מעניקים להם את הסביבה הביתית התומכת. אבל אנחנו בצוות נזהרים, כמה שזה קשה, שלא לחבק כדי שלא יהיה מגע פיזי. כך הם לומדים שיש כאן מבוגרים מיטיבים שלא ישתמשו בהם לטובות הנאה מיניות כי 90% ממי שמגיעים אלינו עברו התעללות או פגיעה מינית, לאו דווקא במשפחה. נער שמגיע אלינו, מגיע לפעמים מהרחוב לאחר תקופה ללא בית ומסגרת לימודים וברחוב הם חשופים. יש כמובן גם נערים שאין להם לאן לחזור ואנחנו מבקשים עבורם הכרה עבור קצבאות מהביטוח הלאומי", אומרת דורון. המנדט של בית דרור להלין בני נוער הוא זמני עד חצי שנה ודורון מדגישה: "טוב שכך, כי הניסיון מוכיח שאחרי התהליך אצלנו דלתות אחרות נפתחות עבור הנערים".

13 אנשי הצוות ב"בית דרור", בסיוע כ-50 מתנדבים להט"בים או הורים ללהט"בים, עובדים במקום. המקום יכול להכיל 14 בני נוער בלבד בו זמנית - חלקם בלינת חירום וחלקם בשלב שיקומי וזאת לאחר שמשרד הרווחה הרחיב את המקום לפני כשנתיים. השנה, לראשונה ולאחר ששר הרווחה חיים כץ השיג עבור 2016 את התקציב לשם כך, נכנס במקביל לרשות חסות הנוער שתחת אחריותה נמצא 'בית דרור' לנוער עד גיל 18, גם האגף לצעירים במשרד הרווחה שמקדם בימים אלה את הקמתם של שני מתקנים ראשונים עבור צעירים להט"בים בסיכון מעל גיל 18 ועד גיל 27. המענה הראשון יהיה מיועד להלנת חירום ויכלול 12 מיטות. הוא ימוקם בתל אביב ויופעל על ידי העירייה בתקציב מלא של משרד הרווחה על סך מיליון ו-250 אלף שקלים לשנה. בשלב מאוחר יותר יוקם בשיתוף עיריית חולון הוסטל שיקומי ראשון לצעירים להט"בים בסיכון מעל גיל 18, גם הוא עתיד לכלול 12 מיטות בשני אגפים – לצעירים הומואים ולסביות ולצעירים טרנסג'נדרים. זאת נוסף לדירת המעבר לצעירות טרנסג'נדריות שמפעיל המשרד מזה שנה בשיתוף עמותת אותות, עיריית תל אביב והביטוח הלאומי.

ציפי נחשון גליק, מנהלת האגף לצעירים במשרד הרווחה אומרת: "אני מאמינה שהבית להלנת חירום בתל אביב יתחיל לפעול בתוך חמישה חודשים. אנחנו נמצאים בשלב של חתימת הסכם עם העירייה. המדינה צריכה לקחת אחריות על הצעירים שלה וזה מה שאנחנו מנסים לעשות". משרד הרווחה הגדיל השנה בשלושה מיליון שקלים את התקציבים לקהילה הלהט"בית והוא עומד כיום על חמישה מיליון שקלים בשנה.

תגיות:
הקהילה הגאה
/
מצעד הגאווה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף