לטענתה, ילדי החינוך הרגיל קיבלו כבר את השיבוצים והכירו את המורה ואת בית הספר, בעוד הם נשארו ללא תשובה. "אין לנו כיתה, אין לנו בית ספר ואנחנו לא מקבלים מענה מאף גורם", אמרה מיכל למעריב. היא ניסתה לפנות לכל הגורמים הרלוונטים אך טרם קיבלה תשובה.
"אנחנו בתקופה שאמורה להיות כיפית, מעבר מהגן לבית הספר. אנחנו אמורים להתעסק בזה ולא לחפש כיתה לילד", היא מספרת. לדברי מיכל - היא לא לבד, והורים נוספים נמצאים במצבה. "ההורים לילדים האלו מתמודדים גם כך עם קשיים בחיי היומיום השוטפים והם נורא לחוצים. אנחנו לא יודעים מה נעשה בהמשך עם הריקושטים שיווצרו בגלל זה. הם לא נכנסים לכיתה א' בצורה טבעית", אמרה.
מיכל ניסתה להבין מה מקור העיכוב – אך לא קיבלה תשובות. "רציתי לדעת מה הבעיה – טכנית, כספית ולא ענו לי. מה פשענו, מה עשינו רע שאנחנו צריכים לסבול מהזלזול הזה ומהיחס הזה? גם ככה קשה והם מערימים עוד קשיים, לא אמורים לתת לנו להרגיש סוג ב'".
אם נוספת לילד שיעלה לכיתה א' בחינוך המיוחד בעיר אמרה בכעס: "אני ניזונה משמועות, מאינפורמציה שעוברת בין ההורים. שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים אני מוצאת את עצמי בלי שיבוץ, בלי רשימת ציוד והכי גרוע בלי השירות להכין את הבן שלי. הוא זקוק להכנה מראש בכל צעד וצעד. אני צריכה להזכיר לו את הדברים, אני צריכה להשקיט לו את החרדה. אני יושבת בבית מחכה לקבל מעטפה בדואר שכתוב בה לאיזה בית ספר הילד שלי ילך וזה לא קרה עדיין ואני מקווה שזה יקרה השבוע וגם את זה לא מבטיחים לי". היא הוסיפה כי "אנחנו הולכים לפסיכולוגית להדרכת הורים כבר שנתיים וחצי והיא הכינה אותי מראש לזה, היא אמרה לי שאם אני אדע שבועיים לפני 'תגידי וואו', 'שבוע לפני זה סבבה' וגם יומיים לפני זה יכול לקרות כי זה כל שנה אותו דבר, היא יודעת את זה מהניסיון שלה".
בהמשך הוסיפה העירייה כי "ברגעים אלה ממש הודיע משרד החינוך על פתיחת כל הכיתות, כאמור, אנו ערוכים לקליטת התלמידים".
התרעות פיקוד העורף