המשמעות היא שהארכאולוגיים הצליחו לשחזר לראשונה בוודאות גבוהה חלק מהמרכיבים האדריכליים בהם נעשה שימוש במפעל הבניה של בית המקדש השני וחצרותיו, מזמן שלטונו של המלך הורדוס (37 עד 4 לפני הספירה). מדובר ברצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גאומטריים ששימשו ככל הנראה בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש ואולי גם במבנים חשובים אחרים וברחבות הגדולות בהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש.
"השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בניה של המלך הורדוס באתרים אחרים", הסבירה שניידר במאמר שהתפרסם היום בקובץ מטעם מכון "מגלים" לרגל כנס 'מחקרי עיר דוד- ירושלים הקדומה'. לדבריה, "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אוֹפּוּס סֵקטִילַה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות". אריחי ריצוף אלה נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מרומא, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים, שנוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות.
"עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית". אמרה שניידר והסבירה כי "הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על-ידי אומנים זרים מרומא ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו המלך הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפני הספירה".
היא מציינת כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד, כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם".
יזם ומנהל הפרויקט, ד"ר גבריאל ברקאי, סיפר היום כי "זו הפעם הראשונה שאנחנו יכולים לראות במו עינינו את פאר הרצפות שעיטרו את המקדש ואגפיו לפני כאלפיים שנה. בהקשר של בית המקדש שבנה הורדוס, אומרת הגמרא ש'מי שלא ראה את בניין הורדוס- לא ראה בניין נאה מימיו'. אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת, עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל- ולו מושג קטן, על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני". הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בכנס הארכאולוגי השנתי בעיר דוד.
התרעות פיקוד העורף