החוצפה הישראלית, ששמה יצא לפניה, ממשיכה לעבוד. המנכ"ל הדפוק של "דניה סיבוס", שאולי יודע למכור דירות ומשרדים בכל רחבי הארץ, מנסה לשכנע אתכם שתמשיכו לקנות את הסחורה שלו ושתתעלמו ממה שקרה ברמת החייל. אני, שגר בבניין של "דניה סיבוס", אחרי הפיגוע, מנסה ככל האפשר להימנע מלצאת למרפסת. לך תדע אם שמו בה בטון וברזל בכמות הנכונה. ממש לא בא לי שאחרי שהיא תיפול לכביש יעמוד הגינזבורג הזה ויספר לי ש"דניה סיבוס" היא שופרא דה שופרא.
מה ערכו של הסקר הזה? מה הוא אומר לנו? למה צריך אותו? הרי אתם זוכרים, בבחירות האחרונות, שבוז'י עד לשעה ארבע אחר הצהריים היה המנצח ואולי גם ראש הממשלה, ואז בא הקוסם עם הערבים באוטובוסים וטרף את הקלפים.
במדינת מה-שהיה-זה-מה-שיהיה, במדינת גשר המכבייה, שמוביל לרצפת הפל קל, שמובילה לקריסת החניון ברמת החייל, צריך להניח שמה שנכון לאתמול יהיה נכון גם בעוד שנתיים. לפיד יוביל עד הרגע האחרון ואז ביבי ישלוף אוטובוס או צוללת וייקח שוב את הקלפיות. אי אפשר לקחת מלפיד את מה שיש לו, אבל אם הוא יושב עכשיו על בירה באיזה מקום בעולם, כדאי שיזכור שקוסמים זקנים לא מתים ושסקרים הם כמו רוח מצויה. פעם נושבת לכאן ופעם לשם, כמו שכתב המשורר יאיר לפיד לפני שהלך לפוליטיקה, ב"שיר אהובת הספן".