ריבלין תיאר בדבריו את תל אביב של ימי ילדותו בירושלים: "תל אביב הייתה עבורנו ביאליק ואלתרמן, לאה גולדברג וחנה רובינא, דוד אבידן ועלי מוהר, גוטמן ורובין. אחוזת בית שהייתה לערש מוסדות התרבות העבריים – התיאטראות הראשונים, הקולנוע הראשון, שבוע הספר הראשון, האופרה והפילהרמונית".
ריבלין יצא נגד סטיגמת "הבועה" שהפכה לשם נרדף לתל אביב: "רבים וטובים מתייחסים לתל אביב כאל אי, חוץ לארץ בתוך מדינת ישראל ואני מבקש לדבר מעט על הפער הזה שבין העיר העברית הראשונה, שחוברה לה יחדיו ליפו ב-1949, לבין מדינת תל אביב 2016," המשיך הנשיא את דבריו ואמר: "עם יופי ועוצמה באה גם אחריות. בשנים האחרונות העיר העברית הראשונה, מתמודדת כמעט לבדה, עם בעיות חברתיות קשות ומורכבות. מבחינה זו, תל אביב היא לא מדינה בתוך מדינה, תל אביב היא לא אי במזרח התיכון, אלא היא הביטוי המזוקק של הדגל שלנו, תכלת לבן, כחול לבן".
הנשיא סיים את דבריו בנימה אופטימית: "היופי התל אביבי, העושר התל אביבי, היצירתיות והלב הפועם, החלוציות האורבנית והמחשבתית - כל אלה מוכרחים להיות מקור של כוח ותעוזה גם להתמודדות עם האתגרים המונחים לפתחנו, החברה הישראלית ומדינת ישראל".
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ציין בדברי ברכתו: "עיר הבאה לבחור את אזרחי הכבוד שלה – מציגה בכך את סולם ערכיה ואת סדרי העדיפויות שלה. הבחירה חושפת את זהות גיבוריה – ולא פחות מכך את זהות האידיאלים המנחים אותה, הדגלים אותה היא מניפה ולאורם היא צועדת".
התרעות פיקוד העורף