לאבירם שאול אין ספק כי העובדה שאחיו שלא שב מהמלחמה, היא שהכניעה את האב במאבקו במחלה. "אין לי ספק, אני בטוח, כולם יכולים להגיד לי שאבא לא ניצח את המחלה והמחלה ניצחה אותו. זה ממש לא ככה, אני מבין את התמונה אחרת".
על מלאכת הכתיבה הקשה סיפר האח: "המכתב נכתב ימים ספרים לפני המקרה של אבא, שלושה ימים לפני פטירתו. אבא ביקש ממני שאני אכתוב מכתב כשישבתי לידו במיטה ב'תל השומר', אבל לא היה יכול לכתוב, היה לו מאוד קשה. הוא ביקש ממני להקליט אותו מקריא את המכתב. נעשו שני ניסיונות שלצערי לא צלחו. כעבור כמה שעות הוא איבד את ההכרה. בכוחותיו האחרונים הוא חתם על המכתב".
הרצל שאול שהלך לעולמו לפני בגיל 54, ביקש מבנו אבירם שיתחייב בפניו שלא ירפה עד שיחזירו את אורון לישראל: “מאוד רציתי והתפללתי לראות את אורון חוזר אבל לא היה לי כוח יותר”, אמר הרצל לאבירם, “התישו אותי ושברו אותי. אני מבקש שתתחייב בפני שלא תישבר ותחזיר את אורון לאמא שלו”.
בכוחותיו האחרונים, ימים לפני שגופו דעך, ביקש הרצל לכתוב לבנו החלל מכתב אחרון. בשלב מסוים סייע לו אבירם להשלים את המכתב, שבו נכתב בין היתר: “לא אשקר, מצבי הגופני יכול היה להיות טוב יותר אבל לצערי הוא מידרדר, כל יום, עוד קצת ועוד קצת. למרות זאת, אני ממשיך להיות חזק ולהאמין. אסור לי לוותר כי אני רוצה להגיע לרגע שאותו אני מדמיין מהיום שנחטפת”, כתב.
“אורון אהובי”, הוסיף וכתב האב הרצל, “מאז חטיפתך, מאות אלפי אנשים שמעולם לא פגשנו או הכרנו, מהצפון ועד הדרום, כולם הושיטו יד ועזרה והרעיפו אהבה אמיתית ואינסופית, רק בגלל שנשלחת למלחמה בשביל לשמור עליהם. אני בטוח שהעם הנפלא הזה לא ישאיר את אמא ואת האחים לבד לרגע, גם אם מחלתי תנצח אותי”.
התרעות פיקוד העורף