לדברי המפגינים, המחאה עצמה התקיימה בעקבות ההבנה שתושבי הכפר סייעו למחבל לאחר הפיגוע. כזכור, באירוע נרצחו שלושה בני אדם: אלון בקל ז"ל, שמעון רוימי ז"ל ונהג המונית אמין שעבאן, שנרצח בעת מנוסתו של מלחם בחזרה לכפר. אנשי "עצמה יהודית" ביקשו רישיון לקיים את ההפגנה אך נדחו מטעמים של ביטחון הציבור, עקב כך הם פנו לבג"ץ, שקבע כזכור כי יש לאשר את קיום הצעדה ולא למנוע אותה תוך שמירה על ביטחון הציבור, ועל המפגינים נאסר להתקרב למרחק של 150 מטר מהבית של המחבל.
המפגינים צעדו, יש לומר, במרבית שלבי הצעדה ללא התרסה נגד התושבים המקומיים, ואחד מהם אמר כי ההפגנה נועדה להבהיר לאותם תושבים ובני משפחה כי "מי שמסייע למחבל הוא בעצמו למחבל. ולכן אין לו מה לחפש כאן". אחר אמר כי ההפגנה היא צורת התבטאות של הימין, אבל גם של הרוב הדומם בישראל, נגד סייענים למחבלים, ובעד הדרישה לסלקם מן הארץ. עוד בטרם יצאה ההפגנה לדרך, איימו תושבים בכפר ערה וערערה להסלים את העימות.