בעבר ילדים ובני נוער הלכו ללמוד בבית הספר שהיה לרוב מבנה אפרורי בו יושבים כל היום בכיתות סגורות עם לוח וגיר או המתקדמים יותר עם לוח מחיק וטוש. היום, בתי ספר רבים הבינו שאפשר לצאת מהתבנית המוכרת ולנסות דברים חדשים שאולי יעזרו לתלמידים להתפתח יותר ולהגיע ליעדים שהם בכלל לא העזו לחלום עליהם.
חגית ברגמן, מורה לביולוגיה בבית הספר "הכפר הירוק" ע"ש לוי אשכול, המלמדת כך, מספרת כי "יש כאן לקיחת אחריות הרבה יותר גדולה ומבחינת המורים זה מדהים כי יש המון שיתופי פעולה ברמה החשיבתית. יש בקרה על העבודה מכל מיני זוויות, זה יוצר שיתוף בין המורים בצוות. אם בעבר כל מורה היה עושה את עבודת הביוחקר בכיתה שלו ומפאת הלחץ והעומסים לא היינו מספיקים לשתף ולתמוך, כאן אנחנו יכולים להביא את העבודה קדימה, זה יוצר שיתופי פעולה בין המורים וזה מחלחל לילדים".
שלי, בת 19, סיימה ללמוד בכפר הירוק בשנה שעברה, נבחנה על יחידת הביוחקר כשהייתה בתחרות רובוטיקה בארצות הברית ועשתה את הבחינה בחדר המלון ואף עברה אותה בהצטיינות: "תיאמתי עם המלון מצלמת אינטרנט ואני ועוד חברה עשינו את המבחן מארצות הברית וקיבלנו 100. יצא שבגלל הפרשי השעות עשינו את המבחן בסביבות חמש בבוקר". מכיוון שמדובר על צוות של ארבעה תלמידים, שלושת חבריה ישבו בכיתה בארץ עם המורה, הבוחנת במקום אחר ושלי בארצות הברית. "אני חושבת שלמדתי הרבה יותר ממבחן אחר שאני משננת בו כי אין לי פה אופציה לחשוב פעמיים, רואים מה אני עושה בזמן אמיתי, זה או שאת יודעת או שאת לא יודעת".
איריס וולף, משנה למנכ"ל קדימה מדע, התייחסה ל"ביוחקר" ואמרה כי "בעבודה משותפת ושיח מתווך במשרד החינוך הצלחנו לגבש תוכנית בה לומדים תלמידים מרחבי הארץ במתכונת שמזכירה את עולם העבודה והאקדמיה. התוכנית משלבת בצורה אותנטית את מיומנויות המאה ה-21 כגון חקר, פתרון בעיות ועבודת צוות, כאשר שיא התהליך הוא בחינת הבגרות שמתקיימת אף היא און ליין".
"הכל נעשה דרך דיאלוג, בשיחה והסכמה של הילדים", מסביר סדובסקי. בבית הספר אין עונשים, מבחנים או ציונים - חלומו של כל תלמיד. "ההערכה נעשית בדיאלוג, בשיחה וכשמגיעים לתקופת הבגרויות אז אנחנו עושים מרתונים ולומדים לקראת הבגרות. בגלל שהלמידה משוחררת אז הגישה וההשקעה לבגרות היא יותר קלה, מתוך בחירה שלהם ולא מתוך לחץ".למרות ששיטת הלמידה נשמעת גן עדן לתלמידים, סדובסקי טוען שגם ההורים מעודדים את ילדיהם ללמוד שם, למרות החששות בהתחלה. "אנחנו עוברים תהליך עם ההורים כי הם נכנסים למשהו חדש אבל אחריו יש התאהבות גדולה בבית הספר וההורים מאוד מעורבים במה שקורה".
לא כל הילדים ניגשים לבחינת הבגרות בבית הספר אבל לדברי סדובסקי, "לרוב מי שניגש מצליח. חלק מהילדים לא רוצים לעשות בגרות ויש כאלה עם יכולות נמוכות שלא למדו במשך הרבה שנים כך שזו בחירה שלהם, הם לא נמדדים לפי הבגרות אלא לפי הדרך". מה עם קשיים בהמשך בחיפוש עבודה או רישום להשכלה גבוהה ללא בגרות? "ילד שמכיר בשווי שלו יוכל להגיע לאן שירצה אחר כך, הוא יידע להתמודד עם קשיים ויידע מה עושה אותו מאושר. אלה שיכולים לעשות חמש יחידות לימוד ובוחרים לא לעשות, אז ביום שהם ירצו הם יעשו וכאלה שמגלים שיש בהם את היכולת לשבת וללמוד, יכולים להחליט לעשות את זה בהמשך".
אבישג טאובר, בת 18, סיימה בשנה שעברה את לימודיה ב"תיכון החברתי" ובימים אלה מסיימת שנת שירות של הנוער העובד והלומד ומתחילה מכינה קדם צבאית ברביד מטעם "דרור ישראל". טאובר הגיעה לתיכון לאחר שלא הסתדרה עם המסגרת הרגילה של בית הספר: "יש שם מסגרת מאוד ברורה אבל בתוכה נותנים כל כך הרבה אפשרויות. בהתחלה זה היה מוזר שהמחנכים יושבים איתנו בהפסקות ובמפגשים ההרגל שלנו היה להרים יד אבל לא עושים את זה שם, אנחנו צריכים לדעת ללמוד לפתח דיון כמו שצריך. אני כל פעם מודה לתיכון הזה, בלעדיו אני מאמינה שלא הייתי נשארת במערכת החינוך".
זילברמן בחרה לעסוק בתחומים שהיא אוהבת וחשוב לה להעביר לילדים: מדעים, טכנולוגיה וכלכלה. "אני באמת חושבת שילדים צריכים להיות יותר מתאימים לעולם הטכנולוגי", מסבירה זילברמן, "הם גם ככה נחשפים לטכנולוגיות ולא תמיד יודעים לתת את המונח הנכון לזה. אם הם מתגלשים במגלשה זה פיזיקה, מכינים אוכל זה כימיה. זה נמצא בסביבה שלהם וצריך לחשוף אותם לזה. התפקיד שלי זה להביא אותם ליותר מודעות ולשאול שאלות על הנושא, להיות סקרנים יותר. מבחינתי זה הרבה יותר קל כי ילדים הם סקרנים וחוקרים ואני אמורה לפתח את הנטייה הטבעית שלהם".
בעזרת מחלקת הגיל הרך באגף החינוך בעיר, הרשות המקומית, משרד החינוך, צוות פסג״ה (פיתוח סגלי הוראה) וגני 2021, זילברמן מרגישה שהיא יכולה להעניק לילדים יותר ולפתח את היכולות הטכנולוגיות שלהם, המחשבתיות, היצירתיות ודרכי עבודה. "הילדים נהנים וההורים שותפים, זה יאפשר לילדים נגישות ועצמאות", זילברמן מסכמת.
התרעות פיקוד העורף