"כי הפרשה הזו אכן מטלטלת. ויש עניין לחברה ולמדינה להביא אותה לסיום מהיר כדי להתמודד אתה בנחת. אבל לדעתי הסיום הזה לא נכון שיהיה בתמיכה גורפת ופשוטה במערכות - ובהתמקדות של המשפט בהרשעתו של החייל אלאור אזריה בהריגה קרת רוח ונקמנית של מחבל לא מסוכן. גם אם תהיה חנינה בעתיד - זה סיום פחות טוב מאסר התמודדות שמכירה בכך כי גם האירוע בחברון הוא אירוע מורכב, ולכן המחלוקת החמורה שהאירוע והמשפט יצרו אינו מאבק שחיוני שינצחו בו כוחות האור, אלא התמודדות מורכבת שתימשך בחברה הישראלית גם אחרי שעניין אזריה עצמו יגיע לסיום. ואת ההתמודדות הזאת לא טוב לנהל בהרגשה שהסוף הנכון של עניין אזריה הוא התמקדות בו עצמו. כי זה פשוט לא הסיפור. ולמורכבות הזאת צריך להיות ביטוי גם בהתייחסות הנמשכת שלנו לעניין אזרחיה.
"כי הוויכוח איננו על טוהר הנשק כעקרון - עליו צריך לעמוד - אלא על האיזון הלא פשוט בין עמידה על אחריות אישית של לוחמים לבין קבלת אחריות מערכתית לתנאים בהם הם פועלים ולטיב ההליך שננקט כאשר הם שוגים.