מושיטים יד: משלחת יהודית-ערבית תקים מרכז חינוכי לפליטים מסוריה

"והנה ראיתי כאן בפולין את השרידים, ובעיקר את הילדים, שאחרי כל הזוועות אשר עברו עליהם, חזרו לחיים בכוח שאינו נופל מהעץ אשר שורשיו מבקעים את הסלע. אכן רבות למדתי כאן. למדתי להביט בעיניהם של ילדים אלה, שהזקינו בלא עת – אך גם אני התבגרתי בשנה זו בנצח שלם". זו העדות של פרל פרייטג, מי שהייתה ילדה בזמן מלחמת העולם השנייה וילדותה נגזלה ממנה.

אז הנה תזכורת: אני רוצה לספר על יוזמה שתכליתה הגשת עזרה לפליטים מסוריה. ילדים שהעולם שלהם לעולם לא יחזור להיות מה שהיה. כלומר, זה טיבו של עולם. מה שהיה לעולם לא יהיה. כל תנועה וכל שבריר זמן הופכים אותו לקצת שונה, ובכל זאת. הבנתם למה התכוונתי. הקהילה הבינלאומית הגדירה את מה שקורה בסוריה כ"אסון ההומניטרי הגדול ביותר ב-25 השנים האחרונות".

בפרויקט גיוס ההמונים שלהם באתר הדסטארט, מסבירים חברי המשלחת שאוכלוסיית האי לסבוס צירפה אליה למעלה מ-6,000 פליטים, מחציתם מתחת לגיל 18. אלו חיים (אם אפשר לקרוא לזה כך) בשני מחנות פליטים, שיכולים להכיל ביחד עד 3,500 איש גג. האי, ששימש בתחילה כתחנת מעבר לפליטים, הפך מחודש מרץ 2016, בעקבות הדיל הטורקי-אירופי, לקו האחרון שאליו יכולים להגיע הפליטים באירופה.

החבר'ה הצעירים האלה, משתי תנועות הנוער, מתכוונים להקים בית ספר ומסגרות חינוך, לגייס מורות ומורים מקרב הפליטים, להכשיר מדריכים ומדריכות ולהקים קבוצות מנהיגות באחד ממחנות הפליטים. כ-500 ילדים יוכלו ללמוד כתשע שעות בשבוע: אנגלית, מתמטיקה ולימודים כלכליים, ואולי, רק אולי, להיזכר בהרגשה של שפיות. "יש רצון של הרבה אנשים, לצד חוסר אונים מאוד גדול. הפרויקט הזה נולד מתוך חוסר האונים", אומר לי יאיר ליבל, רכז המשלחת מטעם השומר הצעיר.

"אנחנו מקבלים אינסוף פניות מאנשים שרוצים להתגייס. זה כביכול מובן מאליו, אבל זה לא. אנחנו לא מקבלים כמעט גינויים. כל הצדדים ומכל הכיוונים מתגייסים. זה מדהים בעיני. משהו מסוים קורה בהיסטוריה וגורם לכולם להניח את כל הסיפורים והצלקות בצד, לחזור למקום בסיסי של איך העולם הזה אמור להיראות".

כבר ידוע לכולם שאין כמוני בזלילת ממתקים בכל היקום הזה. זה אומר שנדיר שאני לא אוהב חטיף או ממתק. ממש נדיר. אני רוצה לספר על ביסלי מאנץ', שזה מיקס של ביסלי עם פיצוחים. יש בשני טעמים: ספרדי (עם שני סוגי ביסלי, בוטנים וגרעיני חמנייה) ומקסיקני (שני סוגי ביסלי בטעם ספייסי צ'ילי בתוספת בוטנים פיקנטיים וגרעיני חמנייה פיקנטיים). אני מודה: יצא טעם ממש משונה. אמא אומרת שזה נראה כמו שקיות יום הולדת של פעם, שהכל היה מתבלגן בפנים. לא מכיר, אבל היא כנראה צודקת.

"איזה נס ואיזה פלא/ שוב סובבת קרוסלה/ מיכאל ומיכאלה/ שוב שרים בקול צלול".

"יש לך ידיים חכמות", אמרה לאה גולדברג יום אחד לשרברב, כשתיקן אצלה ברז דולף, והוא ניגש למלאכתו, ובעזרת הקסם והחוכמה שבידיו יצר הצגת מיניאטורות מלאה בדמויות, חפצים וסיפורים. ההצגה, "המתנות של לאה", המבוססת על סיפוריה "רפואה שלמה" ו"האורח ביום הולדת", מוגשת לילדים בידי השרברב המיתולוגי שלה (בימוי ומשחק: יוסי רחמני). הנה הזדמנות נפלאה להשתומם נוכח העובדה שהטקסטים האלה נכתבו לפני כ-100 שנה.