בספטמבר האחרון נעצרה ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג בחשד לקבלת שוחד. גם כנגד ראש עיריית רמת גן הנוכחי, ישראל זינגר, תלויה המלצת משטרה להעמדה לדין בעבירות שוחד, וכך גם נגד ראש מועצת חצור הגלילית שמעון סוויסה ונגד ראש מועצת זכרון יעקב אלי אבוטבול שנחשד באיומים והתפטר מתפקידו.
זוהי רק רשימה חלקית ביותר, שעלולה להיות שיקוף של נורמות, שנראה כי השתרשו ברשויות המקומיות. "מדובר בהתפתחות של תת-תרבות שלטונית, שמתחילה מלמעלה. הנורמות השתנו ויש לגיטימציה לחטוא", אומר ניצב בדימוס משה מזרחי, שעמד בראש אגף החקירות במשטרה. בתפקידו כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ניסה מזרחי לקדם הצעת חוק, שלפיה ראש רשות שהוגש נגדו כתב אישום יחויב להשעות את עצמו עד לסיום המשפט. "ברשויות המקומיות ראש העיר הוא מלך, בעל סמכויות גדולות אף יותר מאלו של שר", אומר מזרחי. "אני לא חושב שראשי הערים המושחתים הגיעו לתפקיד בכוונת מכוון. אבל כשראש עיר נבחר, הוא יושב על מאגר של אינטרסים כבירים והרבה כסף. הקרבה לצלחת, יכולת ההשפעה וחוסר הפיקוח מולידים את המקרים האלו".
על פי הארגון הבינלאומי International Transparency, שחיתות פוליטית היא "שימוש לרעה על ידי מנהיגים פוליטיים בכוח שהופקד בידם להפקת רווח אישי, במטרה להגדיל את כוחם או עושרם. שחיתות פוליטית אינה כרוכה בהכרח בכסף שמועבר מיד ליד, אלא היא גם יכולה להתבטא בסחר בהשפעה או בהענקת הטבות, שמרעילים את הפוליטיקה ומאיימים על הדמוקרטיה".
מחקרים אמריקאיים בנושא שחיתות ועבריינות צווארון לבן עלו לכותרות בארצות הברית לפני כעשור, לאחר השערוריות שבהן כיכבו איש העסקים ברני מיידוף, שהורשע בהונאת כספים בהיקף כ-65 מיליארד דולר, וחברת האנרגיה האמריקאית אנרון, שבה התגלתה פרשת שחיתות ענפה. החוקרים באותם מחקרים שאלו את עצמם מה גורם לאנשים שמצד אחד יש להם הכל - או לפחות הרבה מאוד – לבצע עבירות שעלולות לחסל את כל מה שבנו במו ידיהם. המסקנה הייתה שלא מדובר בשאלות של עלות-תועלת, כלומר הכסף לא שיחק תפקיד בהחלטה לבצע עבירה פלילית. "אני לא יודע מה קרה במקרה של בן חמו, אבל ברוב הגדול של המקרים לא מדובר בסכומים עצומים שמשנים את החיים מקצה לקצה", אומר מאיר גלבוע, לשעבר סגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרה ויועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.
לדברי גלבוע, הדוחות האחרונים של מבקר המדינה בדבר התנהלות הרשויות המקומיות מצביעים על ממצאים מדאיגים, כמו שימוש במשאבים ציבוריים לצרכים פרטיים או של מקורבים, שרובם לא מגיעים לפלילים. "בית המשפט העליון עצמו קבע כי לא כל פעולה בניגוד עניינים היא פלילית", הוא מבהיר. "למשל, מתנות או הטבות כאלו ואחרות הן לא תמיד פליליות ועוברות ללא כל אכיפה. הדוחות מלאים בממצאים חמורים שנשכחים אחרי יומיים, ואין אכיפה בנושא הזה, גם לא מנהלית".
לא פעם ההסתבכות של ראשי הערים בפלילים נוגעת לנדל"ן. הסיבה לכך, בין היתר, קשורה לשינוי שיטת הבחירה לישירה, שגרמה למועמדים לתפקיד להתנתק מעטיני המפלגות, שבמקרים רבים מימנו את הקמפיינים שלהם. "כשאותם מועמדים היו צריכים כסף לבחירות, הם פנו לבעלי הון מקומיים, שלרוב הם אנשים שמתעסקים בתכנון ובנייה", אומר גלבוע. “והנה הגענו למקום שיש בו פיתוי לשני הצדדים שיכולים לסייע זה לזה: בין הצד שיש לו הרבה כסף לצד שיש לו הרבה סמכויות. ובהחלט אפשר לראות שהרבה מהעבירות בשלטון המקומי נמצאות בקשר שבין יזמים/ קבלנים לבין ראשי הרשויות".
"השלטון המרכזי, שבעגה המקצועית נקרא הרשות המבצעת, הפך לרשות רגולטורית, לאימפוטנט שלא מסוגל לבצע", טוען מצדו השר לשעבר אופיר פז-פינס, יו"ר המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב. "כדי לחפות על הנכות הזאת, היא מסתכלת על השלטון כזרוע הביצועית והמוציאה לפועל, וכל היום דוחפת אותה לבצע ולבצע ומהר. הדוגמה שעומדת לנגד עינינו היא של שר האוצר משה כחלון, שלקח על עצמו משימה לאומית בנושא הדיור ואומר לשלטון המקומי ‘תבנו ותתכנו דירות’. הם שומעים ועושים, יש רוח המפקד".
גלבוע טוען שאם כבר יש אנשים מתוך הרשות שחושבים להתלונן על השחיתויות, הם עלולים לחוות התנכלויות ואף פיטורים: "חלק גדול משומרי הסף לא מבצעים את התפקיד שלהם, אלא מתיישרים עם ראש הרשות. יתרה מכך: האנשים האלה, גם לאחר שנקראו לחקירה, ממשיכים לעמוד בראש הרשות המקומית עד להגשת כתב אישום. ואז הם למעשה שולטים על חלק גדול מהעדים שאמורים להעיד בחקירה שלהם. צמחה לנו ביצה מאוד עמוקה של שחיתות שקשה להבעיר אותה, כי צריך לעשות שינוי מערכתי, כולל לחשוב על שינוי מעמדם של שומרי הסף. היועץ המשפטי, המבקר והגזבר של הרשויות אמורים להשגיח על ממלא התפקיד אבל גם כפופים לו".
"צריך שינוי שישים את מלוא תשומת הלב על התהליך המבני ולא רק על התוצאה, ויחד עם זאת, צריך להיות זהירים ולא לעבור לקיצוניות שתגרום לרשויות לאבד את כושר הביצוע", מסכם פז-פינס. "יש למצוא את נקודת האיזון".
התרעות פיקוד העורף