נעמה סיפרה שבתחילת הפרשה הייתה כוונה "להלחם עד הסוף": "כשיצאנו לדרך אמרתי, עד הכלא! שיכניסו אותך לכלא, היום אני אומרת לעצמי, על מה? בשביל מי? אז שיגידו שבסוף הוא הודה, זה לא מעניין אותי בכלל. אני אומרת לו לך תגיד שגם רצחת אותה, שיעזבו אותך בשקט אחר כך. לך תגיד, תגיד משהו".
לדבריה, אופק חתם על עסקת בגלל שביקשה ממנו. "אמרתי לאופק, נראה לי שאין ברירה. אחד הדברים שכואבים לי, שקשה לי איתם מאוד מאוד, זה שאופק עושה את זה בשבילנו. זה כמעט ברמת הבקשה שלי. זאת לא הייתה בקשה מפורשת כי בסוף הוא צריך לקחת את זה על עצמו, אבל זה לגמרי שם".
בהמשך סיפרה על ההתמודדות עם הסערה שהציבורית שקמה בעקבות העונש: "לקחו בן אדם, עשו ממנו שק חבטות, סמרטוט רצפה, וכל הזמן צריך להזכיר לו מיהו באמת", היא מוסיפה. "לקחו בן אדם, רצחו אותו, רצחו אותו, בלי לקחת בחשבון שוואלה, יש מצב שהוא לא עשה כלום. אני מרגישה שהמדינה שלי מוקיעה אותי, את אופק. חוויה מאוד קשה".